האם אני לבד בעולם?

אני מתאר לעצמי, שהשאלה נשמעת לך קשה עד בלתי אפשרית. הרי, אם התנועה הייתה פשוטה, מזמן כבר היית בתנועה וללא ההרגשה הבלתי נסבלת של הבדידות. אני מכיר את הקושי להניע, לזוז ובעיקר לשנות. כי מה שמוכר הוא נוח, גם אם הוא בלתי נסבל. נשמע משפט הבנוי מפרדוקס, אבל הטבע האנושי גורם לנו בדרך כלל להישאר עם המוכר ועם הידוע.

אם כל מה שניסית ואני בטוח שעשית את כל מה שיכולת לעשות השאיר אותך בבדידות, אני מזמין לנסות להיכנס לתהליך של טיפול אישי. עצם ההתחייבות לתהליך, היא תנועה. כך שלפחות בשעה הטיפולית לא תהיה בדידות. מעבר לכך, בשעה הטיפולית אפשר יהיה להתחיל להניע תהליכים. כמו שכתב שטרית "שנתחמם, שלא נקפא, שלא נשתגע."

מניסיוני, טיפול היא מסגרת שמאפשרת להגיד הכל, שמאפשרת להרגיש את הבדידות ביחד. מסגרת שמייצבת את התנועה, כמו אימון בחדר כושר. מסגרת שדורשת ממך להתחייב לעצמך לנסות משהו חדש. להיות בתנועה, ללמוד מה נכון לך. מה הוביל לתחושת הבדידות ואיך לבנות מציאות חדשה בה יתאפשר לבחור להיות ביחד וגם לבחור להיות לבד.