עברת את הטקס, את ההתחייבות האישית וגם את הציבורית. הרגשת שעשית את הדבר הנכון. חתונה, אירוע, הפקה, מוסיקה וריקודים. אתה זוכר את המילים שאמרת והקדשת באותו הטקס? יש סיכוי שהן עדיין ניתנות לשליפה מהזיכרון?
אתה זוכר מה נאמר לך, באותו מעמד מרגש? מה הובטח לך ואילו שבחים שמעת על עצמך? מה נותר מאותן מילים? מה נשאר מאתן הבטחות?
יכול להיות שהמילים שנאמרו מצדך וגם עבורך, היו מילים של אמת עם כוונה מלאה, לאותו הרגע. קרוב לוודאי, שמאז עבר זמן. מי שהיית, עבר שינוי לאדם יותר בוגר ויותר מנוסה. אתה יכול לנסח משהו שהיית אומר היום, בטקס ציבורי שמוקדש לברית הזוגיות שלך?
האם היית משתמש באותו הנוסח? אם לא, מה היית משנה? מה היית מבטיח שבאמת תוכל לעמוד בו לנצח? האם אפשר להבטיח משהו לנצח וגם לדעת בוודאות שתוכל לקיים אותו? אולי תחושת הבדידות היא גם תוצר של אכזבה ממה שהובטח, אבל לא התאפשר לך לקיים בזמן אמת?
להרגיש לבד בקשר
אחד המרכיבים החשובים בזוגיות, היא תחושה של "אנחנו". המעבר מ"אני" ל"אנחנו", הוא משמעותי בתפישת העצמי ובתחושת הביטחון בקשר הזוגי. יחד עם זאת, הרבה יחסים זוגיים מתאפיינים ביחסי תלות בין בני הזוג, שמייצרים תחושות של חוסר אונים ושל ערך עצמי נמוך.
הרגשה של בדידות במערכת יחסים זוגית, יכולה להיווצר מתחילת הקשר, או בהמשך הדרך. היא יכולה להיות בעוצמות משתנות, ולהופיע בתדירויות שונות. תחושה של חוסר שותפות ושל חוסר חברות ביחסים, עלולה להביא לריחוק עמוק ולבסוף להוביל לפרידה.
התהליך שמוביל לתחושת הבדידות מורכב מהדינמיקה בין בני הזוג וגם מעולם הפנימי של כל אחד מבני הזוג. פגשתי הרבה זוגות במהלך טיפול זוגי, שתחושת הבדידות בקשר הייתה הדדית וגם זוגות בהם רק צד אחד חווה בדידות.
תופעה נפוצה היא, שהבדידות ביחסים, נשארת לא מדוברת. אחד הכשלים ביחסים, הוא שמירת רגשות קשים וטעונים בפנים. שימור של תחושות רעילות, שמחלחלות עמוק לתוך הלב ולתוך הנשמה. רעלים שזורמים להם בתוך הבדידות ונשארים לבד, רחוק מעין שרואה ומאוזן ששומעת.
מה משאיר את הבדידות בלי יכולת לשנות את המצב?
טבעם של יחסים הם להיות דבר חי, דינמי ומשתנה. אבל… יש יחסים שנוטים להגיע לתקיעות ולהישאר בה. תקיעות ביחסים מובילה כמעט תמיד לריחוק ולתחושה שיחסים קרובים הם נחלת העבר. תקיעות היא נהיית ה"טבע החדש" של היחסים, דבר שנמצא בניגוד למהות הטבעית שלהם.
כמו שכל תינוק משתנה להיות ילד ובסופו של דבר אדם בוגר, כך גם מערכת יחסים זוגית נוצרת ומבקשת לעבור שינוי למערכת בוגרת וגמישה. אחד המאפיינים של בגרות, היא היכולת לבטא רגשות וצרכים בצורה ישירה, ברורה ורגישה. להניח ולבקש את הצורך, אבל לא לדרוש אותו.
איך אפשר לבטא צורך רגשי, כשהתחושה היא שאני לבד בתוך מערכת היחסים? שאין לי שום טעם לבטא את מה שעובר עלי, כי אני בעצם לבד. כי אני מרגיש בודד. כי אני בטוח שהבקשה שלי לא רק שתידחה, אלא גם שלא תהיה שם אוזן שמעוניינת להקשיב לה.
האמונה שאין סיכוי בשילוב עם ייאוש משינוי של מערכת היחסים, הם שילוב שמוביל לשימור התקיעות ולהנצחת הבדידות. שני מרכיבים אלו ואחרים, גורמים לתחושה של ייאוש ושל השלמה עם בדידות במערכת היחסים הזוגית.
איך אפשר לשנות את המצב?
הגורל שלך, נתון בידיך. זו אולי נשמעת קלישאה, אבל היא נכונה. אם אתה רוצה להציל את הזוגיות שלך, אתה יכול להחליט באופן חד צדדי לשנות ולשנות אותה. זו גם דרך אחת, לצאת מתחושות של לבד ושל בדידות.
יוזמה, היא כלי מעולה, לצאת מתלות רגשית, לעצמאות רגשית. אם אתה נמצא במערכת יחסים בהם אתה מרגיש תלות רגשית ובדידות, אתה יכול לנסות לשנות את התקיעות. זו יכולה להיות תוצאה של שינוי ההסתכלות שלך על מערכת היחסים.
אתה יכול לדמיין את עצמך, כחלק מיחידה זוגית. חלק שעומד בפני עצמו וחי את החיים בתוך הזוגיות וגם לצידה. חיים של נפרדות לצד חיים של חיבור.
במילים אחרות, אתה יכול לבחור להגיד את מה שאתה מרגיש, גם אם אתה לא מאמין שהאמירה תישמע. אתה יכול לבקש את מה שאתה צריך, גם אם שכחת איך לעשות זאת. אתה יכול להיעזר בטיפול אישי ולפתוח לעצמך, אפשרויות חדשות לבטא את עצמך, גם היחסים אינטימיים וקרובים.