פעם, בארץ רחוקה, מעבר ליער הייתה קהילה קטנה וצנועה. הקהילה גידלה ירקות ופירות לארמון המלוכה, שהיה במרחק של שעה הליכה לכל כיוון. הקהילה קיימה קשרים טובים עם שוכני הארמון וגם נוצרו קשרי משפחה בין הארמון, לבין הקהילה.
בניגוד למקובל באותה התקופה, הקהילה לא הסכימה לקבל בני או בנות זוג מהארמון, שלא אהבו את הצניעות של אורח החיים של הקהילה. כתוצאה מכך, נאלצו חלק מבני ומבנות הקהילה, להגר לארמון ולהתנסות בתרבות שונה בתכלית, מהתרבות בה גדלו. בדומה, בני ובנות הארמון שעברו להתגורר בקהילה, נאלצו באופן טבעי, להתרגל לאורחות חייה וגם לערכים ולנורמות שלה.
בשתי התרבויות, זו של הקהילה וזו של הארמון, התגלה קושי לגשר על הפערים התרבותיים בזוגיות. בקהילה, צניעות ודיבור על כסף, היווה סתירה וגם נגד את הערכים ואת הנורמות שלה. בארמון, בגלל ריבוי המעמדות השונים, מה שאיפשר להכיל את השונות המעמדית, הוא החיסיון המוחלט שהוטל על רמות השכר של שוכני הארמון.
בארצנו הקטנטונת שבמזרח התיכון, שנמצא על גבול יבשת אפריקה ואסיה, גם נוצרו ערכים ונורמות, סביב כסף וסביב מצב ומעמד כלכלי. למרות ריבוי התרבויות והדורות בארצנו הקטנטונת, נוצר מכנה משותף, שכסף היא "מילה גסה". יש נסכמה די גורפת שדיבור על כסף, עלול לגרום למשברים ולבעיות בקהילות, במשפחות וכמובן ביחסים זוגיים.
מה הם האתגרים הנפוצים בזוגיות סביב פערים בתפיסות הכלכליות?
מסתבר מניסיוני בטיפול זוגי ובטיפול אישי, שאחד האתגרים הקשים הוא, לדבר על כסף במערכת יחסים זוגית. עם כל הפתיחות לכאורה שקיימת היום, סוגיות כלכליות מהוות לרוב מחסום בתקשורת בין בני זוג. אם נתבונן לרגע על הקהילה ועל שוכני הארמון, יתאפשר לך לראות, שגם בעולמך, הגעת לזוגיות מ"קהילה" או מ"ארמון" שהם בהכרח שונים מבן/בת הזוג שלך.
באופן טבעי וגם במציאות, הסיכוי שתגיעו ממשפחות שהאמצעים הכלכליים שלהן, הנורמות והערכים שלהן זהים, שואף לאפס. יצא לך לחשוב על השוני של המצע הכלכלי בה גדלת ועל המורשת המשפחתית שלך. מה למדת? מה כרית הביטחון, אם בכלל יש לך מהמשפחה שלך? ובהתאמה, מה ידוע לך על הרקע של בן/בת הזוג שלך לשאלות אלו?
במציאות, רוב הזוגות נתקלים בפערים רגשיים וחומריים ביניהם. בנוסף, משפחות המוצא, לרוב מעורבות בדרך זו או אחרת במאקרו ובמיקרו כלכלה של הזוגות. אם מדובר בעזרה כלכלית, למשל לקנות דירה, או בעזרה מעשית למשל עם הכנסה והוצאה של הילדים מהמסגרות החינוכיות והאפשרויות הן אין סופיות.
התבוננות על דינמיקה זוגית סביב כלכלה וכספים בטיפול זוגי, לימדה אותי הרבה מאוד. נכון שזוגות שפונים לטיפול, מעוניינים לקבל עזרה עם הבעיות איתן הם מתמודדים. יחד עם זאת, אני משער שבעיות דומות מתעוררות גם אצל חלק מהזוגות שלא פונים לטיפול.
המכנה המשותף הכי בולט שראיתי, הוא תפיסה שכסף הוא רימון רסס, עם ניצרה שבירה. כלומר, החיים מפגישים זוגות עם מציאות, שחלק ממנה היא נגזרת של ניהול משאבים כספיים, של הגדרת תקציב ועמידה בו וכמובן, עם מגבלה של כמות ההכנסות. בגלל שקיים שוני מובנה בין כל שני אנשים, במערכת יחסים זוגית, אין דרך מציאותית, להימנע מהתמודדות עם רימון הרסס בעל הנצרה השבירה.
ראיתי, שזוגות רבים מנסים לשים סלוטייפ, תחבושת, איזולירבנד או חוט תפירה על הנצרה, אבל בסופו של דבר, הם לא מספיק חזקים. האתגר הוא לנטרל את הרימון ולהתפשר על העמדות ועל הערכים סביב כלכלה וכספים. אם הגעת עד לכאן, יש לשער שגם לך ההתמודדות היא קשה וכואבת.
איך אפשר לשדרג את הזוגיות, באמצעות דיבור על המשפחה כיחידה כלכלית?
כלל האצבע הראשון והמעשי, הוא לשנות את נקודת המבט, מאישית לזוגית. כלומר, לא היה קושי לבני זוג להתמודד עם מציאות כלכלית ביחד, אם מלכתחילה ובאופן טבעי, הזוגיות הייתה מצטיירת האופן רגשי כיחידה אחת.
מטבע הדברים, כניסה לזוגיות, כבר מהדייט הראשון, מעלה פחדים, חששות וסוגיה של אמון סביב יכולת כלכלית, אמון ופערים בערכים ובנורמות. הדייט הראשון שמתקיים במקום בו נדרש לשלם, מעלה בצורה מודעת ולא מודעת על עולם הפחדים.
ככל שזוגיות נעשית רצינית ומשמעותית, כך האיום הרגשי מהפן הכלכלי עולה. בשביל לקיים משק בית משותף ו/או שני משקי בית במקביל, נדרש שתוף מסוים במשאבים וכתוצאה מכך, גם לסכן אותם, לפחות במימד הרגשי.
כשזוגיות מתמסדת והיא עוברת לפאזה של מערכת משפחתית, התלות הרגשית סביב הציר הכלכלי של היחסים, עולה. בפועל, זוגות רבים "חושבים ומרגישים" באופן אישי את הציר הכלכלי ומתקשים באופן טבעי להתמסר אליו עד הסוף.
הדרך לגשר על הפערים הרגשיים והחשיבתיים, היא לשנות את זווית הראייה ולהתייחס לזוגיות ולמשפחה כיחידה אחת. שינוי ההתבוננות, מאפשר להפחית ריבים סביב פערים בהכנסה, סביב נורמות וערכים שונים וסביב חשש מסיכון כלכלי ברמה האישית.
נכון שבשביל להגיע למקום ממנו אפשר להתבונן על הזוגיות ועל המשפחה כיחידה אחת, צריך להתאמץ ולעשות שינויים רבים. אבל, בסופו של דבר, המאמץ משתלם. בניגוד לקהילה ולארמון, שם היה צריך להגר, אם חשבת אחרת, התפיסה של הזוגיות כילידה כלכלית, מעודדת הישארות על פני הגירה. היא מייצרת בסופו של דבר, יחידה זוגית חזקה, גמישה ובטוחה יותר.