תסמונת הקן הריק, כפי שהיא מכונה בשפה העממית, היא למעשה תיאור של שלב טבעי במעגל החיים. במציאות, כשכל הילדים מצליחים להבשיל רגשית ומעשית לעצמאות ולממש את הפוטנציאל הטבעי לצאת לחיים משלהם, ההורים מוצאים את עצמם מול מציאות חדשה. על פניו, זו אמרה להיות נקודת ציון לחגוג את ההצלחה המשותפת. בפועל, המציאות החדשה, מפגישה עם הרבה קשיים בלתי צפויים.
מעניין, שדווקא ההצלחה של ההורים, שמתבטאת בתסמונת הקן המתרוקן, היא הגורם לתחושות של כישלון במערכת הזוגית. באופן מצער, הרבה הורים מגלים שהם השקיעו את עיקר המשאבים ביחסים עם הילדים, לעומת השקעה מצומצמת ביחסים הזוגיים. כמובן שלא מדובר בכל המשפחות. אני מתייחס כרגיל למצוקות שאני פוגש בשטח, בעיקר בטיפול זוגי ובטיפול אישי.
התחושה שהילדים שלי עזבו את קן הנמלים, היא איטית והדרגתית. במציאות, זוג הורים לא מוצא את עצמו יום בהיר אחד, ללא הכנה, כשהילדים עזבו את הקן. מדובר בתהליך ארוך, עם כניסה ויציאה של הילדים מהבית, עד לשלב שבו בפועל, כולם יצאו לעצמאות. מסתבר, שזוגות רבים, מופתעים מהמציאות החדשה ומהמפגש המשותף, שמלמד אותם על מצב היחסים ביניהם.
מה נותר בזוגיות לאחר השקעה ארוכת שנים בהורות?
יש לי הרבה מחשבות על השאלה. חשוב לי לשתף, שהתובנות שלי כאן, הן מהניסיון בטיפולים סביב משברים של זוגות, בעקבות המפגש שלהם עם המציאות של היחסים, לאחר שהילדים עזבו את הבית.
הרבה זוגות מתארים פער עצום בין הציפייה לתחושות של אופוריה והקלה, סביב ירידת הנטל של טיפול בילדים, כל עוד הם בבית. בפועל, הרבה הורים שיתפו בתחושות של נפילת מתח, עצב, געגוע, חוסר ערך ובדידות. החדרים הריקים, המוסיקה החזקה, החברים שלא מגיעים ובני הזוג של הילדים, כל אלה נהפכים לנפקדים-נוכחים.
הזוגיות, נתפסה כמובנת מאליה ולרוב היא שימשה כעוד כלי לשרת את ההורות. בפועל, תסמונת הקן הריק, מנפצת את גל היחסים הזוגיים, אל חוף המציאות. לרוב נפתח מסך, שמראה תמונה של שני אנשים, על חוף ים, עם סככת צל ענקית, שולחן מפלסטיק עמוס לעייפה וסביבו כסאות ריקים. למעשה, הזוגיות נתפסת ככלי שעוצב סביב ההורות וכיום הוא לא מתאים לממציאות החדשה.
איך ניתן לגלות מה הקושי ביחסים בשלב זה של החיים?
אתם מכירים המון שנים, אבל כנראה שיש עוד המון דרך לעשות בשביל להכיר לעומק. זוגיות בריאה, יכולה להיווצר מתוך עבודה קשה ומתוך נכונות לעשות שינויים משמעותיים. למעשה, אתם נמצאים בשלב בחיים, בו אתם נדרשים להסתגל למציאות בה יש הזדמנות להשקיע בחיים האישיים. הזדמנות ללמוד, להתפתח, לפתח יכולות שלא הספקתם להשקיע בהן ולבנות מחדש את מערכת היחסים הזוגית.
למעשה, לא מדובר בהזנחת היחסים עם הילדים וכמובן לא בריחוק רגשי מהם. האתגר הוא להסתכל על מערכת היחסים הקיימת. לנסות לאתר מה עובד ביחסים ומה לא עובד. במילים אחרות, לנסות לברר מה ביחסים מרגיש כבסיס יציב ומה מרגיש כמשהו ללא תכלית. נסו להתמקד, מה המצוקה שלכם בזוגיות כפי שהיא היום?
אחת הדרכים ליצירת מערכת יחסים עדכנית, היא להתמקד בהכרות מחודשת. אולי זה נשמע מוזר ומאולץ. אני מסתמך על ניסיון של זוגות שחוו משבר דומה. למדתי במהלך הטיפולים, שרוב האנשים מחזיקים בתפיסה שככל שהם ביחד יותר שנים, כך ההכרות עמוקה יותר. בפועל, מסתבר שהכרות עמוקה יכולה להיווצר באמצעות עבודה משותפת ואינה תלויה בהכרח במשך הזמן שמתגוררים תחת אותה קורת גג.
איך אפשר ליצור מערכת יחסים זוגית חדשה?
זכיתי להיות שותף, בתהליכים של זוגות שהסתבר להם בעקבות יציאת הילדים מהבית, שהיסודות עליהם נבנתה הזוגיות, אינם מתאימים לשלב בחיים בו הם נמצאים. בעבודה מאומצת בטיפול, היה צריך לגלות סביב מה הושתתו היחסים ומה היא התשתית הרגשית בשלב הנוכחי של החיים. להיחשף ולהתמודד עם הפערים שהתגלו בין הציפייה למה שיהיה ביום שאחרי יציאת הילדים, למציאות.
למעשה, זוגות רבים מצאו את עצמם כמו שני שותפים בהורות, אבל רחוקים מבחינה רגשית סביב הזוגיות. אחד המכנים המשותפים הוא, תחושה של אהבה וערכה בין בני הזוג, שמלווה בתחושות של ריחוק ושל החמצה. השגרה של הבית, פתיחת הדלת של המקרר שמזכירה את עזיבת הילדים והשולחן הגדול עליו מונחות שתי צלחות, שני מזלגות ושני סכינים. החדרים הריקים וחדר השינה שמזמין וגם מאיים.
יחסי המין נקראים לדגל, לפתע הם נהיים משמעותיים. הרבה זוגות מגלים כמה יחסי המין הם חלק ביחסים שיכול לקרב. לעומת זאת, להיפגש מחדש באינטנסיביות מול האפשרות של קיום יחסי מין סדירים, יכולה להיות חוויה מאיימת. ההזדמנות ליהנות מיחסי המין, היא הרבה פעמים גם מקום שמפגיש עם הקשיים ביחסי המין, שלרוב הוזנח. זאת, מאחר ויש נוחות להימנע מהשקעה בשיפור יחסי המין סביב העיסוק בהורות.
בנית מערכת יחסים חדשה, מצליחה בעזרת הכרות מעמיקה של בני הזוג. נדרשת עבודה להיפתח, לשתף, לשאול שאלות, להביע עמדות ולהעלות ערכים. חשוב לקחת בחשבון כלל אצבע פשוט. ככל שהחיים האישיים עשירים יותר, כך גם היחסים הזוגיים טובים יותר. יש לכל אחד מבני הזוג מה לשתף מהחיים האישיים. יש מקום לנפרדות ולגעגוע במהלך היום. יש הזדמנות ליזום בילוי משותף עם הילדים וביחד כזוג.