תוכן עניינים
מאבקי כוח בזוגיות: איך עוצרים את הלופ?
תחזוקה של מערכת יחסים זוגית, היא אמנות הפשרות. למעשה, מדובר בקשר ארוך טווח, בין שני אנשים, בהסכמה ובאופן מודע. אין סתירה, בין מרכיבי האהבה, הכבוד וההתחשבות, לבין השוני הטבעי והפשוט שבין כל שני אנשים.
באופן טבעי, כל אדם מונע מדחפים, מרצונות, מפחדים, משאיפות ומניסיון העבר. בנוסף, הנורמות החברתיות, מערכת הערכים האישית וההעברה הבין דורית, מייצרים מעין "מערכת לחצים פנימית". למה הכוונה? בשביל להצליח לשמור על מערכת יחסים זוגית, אנחנו נדרשים כל הזמן לקבל החלטות, בגלל התלות בבן/בת הזוג.
מרכיב התלות, הוא לרוב בלתי מודע ומעלה באופן טבעי חששות ופחדים. התלות בבן/בת הזוג, מחברת לפחד מחוויה של זלזול, חוסר ערך, חוסר אונים, פחד ושלילת חופש. עד כאן נשמע פסימי להיות במערכת יחסים זוגית? אולי כן. כל מה שניסיתי להסביר הוא את המצע הטבעי למאבקי כוחות בין בני זוג.
מה מאפיין מאבקי כוח הרסניים (פאסיב אגרסיב)?
מאבקי כוח הרסניים, הם כאלה שגורמים לפגיעות רגשיות חוזרות ונשנות. הביטוי בסלנג הוא פאסיב אגרסיב בזוגיות. המינוח הזה משמעו שמאבקי הכוח הם סמויים ומתאפיינים באלמנט של כוונה מודעת לפגוע. כאומרים פאסיב אגרסיב בזוגיות מתכוונים למבט נוקב, לשתיקה מתמשכת, ליציאה מהסלון וכניסה לחדר מבלי הסבר.
הדוגמאות האלה, מראות רק קצת מהכאב שיכול להיגרם מ"דברים קטנים" לכאורה. מאמירות "חסרות חשיבות", שלמעשה מעוררות פגיעה קשה, לרוב מבלי מתן אפשרות לקבל הסבר או הקלה מהפגיעה. מאבקי כוח בריאים, הם דיאלוג בין בני זוג, עם מעט פגיעות, ללא כוונה לפגוע.
מאבקי כוח הרסניים, יכולים להתרחש באופן גלוי, לפעמים גם בנוכחות הילדים. מאבקים אלה, מתאפיינים בהיעדר מרכיב הבושה, שמאפיין את ה"מריבות השקטות". ויתור מרכיב הבושה, עלול לגרום לקיום המאבק הזוגי מחוץ לבית ונעשה גם בציבור. ככל שהמאבקים נעשים ללא בושה, כך הם יותר ויותר לא צפויים ועלולים להתרחש גם במרחב הציבורי.
מה יכול לעצור את הלופ?
הרבה זוגות "מתרגלים" לדינמיקה של מאבקי הכוח ההרסניים. פגשתי זוגות, שלא יכלו לדמיין יחסים ללא מאבקי כוח, שכוללים פגיעה והיפגעות. אחד הגורמים המתגמלים במאבקי כוח הרסניים, הוא מרכיב ההתפייסות. הוא אמנם מתוק מדבש, אבל הוא רגעי ואחריו תגיע פגיעה נוספת "באופן מפתיע". זו דוגמה לאחד המתכונים להרס. במקרה זה, יש בו גם אלמנט ממכר.
לרוב מה שמעלה מצוקה סביב מאבקי כוח הרסניים, הוא מותשות של אחד מבני הזוג. בשלב מסוים, נגמר הכוח לספוג כאב של פגיעה מבן/בת הזוג ולפעמים גם להכאיב. עצם האמירה של צד אחד שהוא עייף, פגוע, מיואש, או רוצה לעזוב, יכול ליצור פסק זמן ממאבקי הכוח ההרסניים.
בשביל להפסיק את הדפוס המוכר והידוע, שני בני הזוג חייבים להכיר בכך שהפגיעה היא הדדית והם רוצים לעשות שינוי. המרכיב החשוב ביותר הוא הרצון לא לפגוע בבן/בת הזוג, מאחר שברור לכולנו שאף אחד לא רוצה להיפגע. למרות זאת, תגובה המתבטאת ברצון לפגוע מתוך כאב רגשי, היא טבעית וגם הרסנית.
איך משנים את מאבקי הכוח ליחסים בריאים?
קשה מאוד לשנות מרכיב משמעותי במערכת היחסים הזוגית, גם אם הוא הרסני וגורם לכאב הדדי. יציבות, היא הרבה פעמים "בטון שמייצב את הלבנים" בתוך היחסים. לכן, גם אם קיים סבל סביב מאבקי הכוח, רוב הזוגות מפחדים לשנות את מערכת היחסים, מתוך חשש של אובדן שליטה וכניסה למצב של חוסר אונים.
קבלת החלטה משותפת שכוללת פגישות על בסיס יומי ובדיקה משותפת של "מצב הרוח הזוגי" יכולה להוות דוגמה לשינוי מאבקי הכוח מהרסניים לבריאים. למה הכוונה? בהנחה שצד אחד העלה את המצוקה שלו ממאבקי הכוח והצד השני נרתם למצוקה, חשוב להכניס לתהליך צעדים מעשיים.
למשל, מפגש כל ערב בו כל צד משתף אם הוא נפגע ואם הוא משער שהוא פגע בצד השני. אפשר לקבוע נהלים איך לסמן שהייתה פגיעה באותו הרגע בו היא התרחשה. למשל, התקיימה התכתבות בטלפון שגרמה לפגיעה. במקרה כזה, על פי ההסכמה לעדכן, יהיה מתבקש שהצד הנפגע יתקשר וידווח על הפגיעה. הצד שפגע, מתחייב לעשות כל שביכולתו לקחת אחריות, להתנצל ולבקש סליחה.
בשגרה, קשה לזוגות, באופן טבעי, מתוך הפגיעה ומתוך העייפות, להגיע למסקנות מה נכון לשנות ואיך לממש את השינוי. טיפול זוגי יכול לעזור ללמוד מה מקור הבעיות ומה נכון באופן אישי לבני הזוג לשנות ביחסים שלהם. הטיפול מאפשר לכל אחד מבני הזוג, לספר את הפגיעה שלו וגם מה הוא זקוק בשביל לסלוח ובשביל לא לפגוע. במהלך הטיפול, מנסים ליישם את השינויים ובודקים מה עוזר ומה לא עוזר בתהליך המעבר, ממאבקי כוח הרסניים, ליחסים בריאים.