סיוע לגבר מתגרש – במערכת החברתית

אחד המאפיינים ביחס שלהחברה ושל התרבות הישראלית לגירושים, הוא שהם דבר שלילי. היחס להחלטה להתגרש הוא חיובי, רק בתנאי שהמשפחה ו/או הזוגיות הגיעו למצב קיצון, בו הישארות ביחד רק תגביר את הנזק שכבר נגרם. מכאן, שהשאלה המגדרית, אמורה להיות חסרת חשיבות וחסרת משמעות. זאת, מאחר והאחריות על איכות החיים הרגשית והכלכלית של הזוג ושל המשפחה, היא של שני בני הזוג. המשפט האחרון, הוא המסר החברתי הגלוי. כלומר, כשיש בעיות אקוטיות, האחריות לפתרון הוא של שני בני הזוג. המסר הסמוי הוא שגבר משמעותו הצד החזק, המפרנס ולכן באופן לא מודע, האחריות הן על הנזק והן קבלת החלטה לגירושין, מוטלים על כתפיו החסונות.

בסופו של דבר, הן על גברים והן על נשים מוטלת האחריות להתמודד עם ציפיות התפקיד וציפיות המגדר מהם. בפועל, כל אדם הוא שונה. למשל, גבר שאינו נראה "גברי" או אינו מתנהג באופן "מצ'ואיסטי", עלול לסבול מזלזול ומדחייה דווקא מקבוצת השווים, שכולם גברים בהקשר זה. למעשה, אחד הקשיים של גברים המתמודדים עם גירושים, הוא הביקורת הסמויה והגלויה על המציאות אליה נקלעו. אם הגבר "נזרק", כלומר האישה יזמה את הגירושין, הוא נתפס "נשי" ולא גברי, כי יוזמה וקבלת החלטות מצופות מתפקיד הגבר. המסר הסמוי הוא: "אם היית גבר, היית מעיף אותה, לפני שהיא זרקה אותך". זה מסר שטוח, לא אישי והוא כלל לא עוזר, לגבר שעובר תהליך קשה של דחייה ופירוק הזוגיות והתא המשפחתי, בניגוד לרצונו.

מה הן ההתמודדויות הנפוצות לגבר שמתגרש?

ההתמודדויות מתחילות עוד לפני תהליך הגירושים. בחברה שלנו, רוב משקי הבית מבוססים עדיין על מודל בו הגבר הינו המפרנס העיקרי. לכן, כשגבר נמצא מול פירוק היחידה הכלכלית המשותפת, מובן שההכנסה שהייתה לו עד עכשיו, תקטן באופן משמעותי. אחד המאפיינים בהסכמי גירושין הוא, שברוב המקרים הגבר עוזב את בית המשפחה ונאלץ להתמודד עם מציאת מקום מגורים לעצמו וגם לילדים בזמני השהות (הסדרי ראייה) שלו. בגלל חלוקת המשאבים לשני בתים, לרוב תחילת הדרך היא לעבור לבית ההורים, דבר שמעורר תחושות קשות של תבוסה, פגיעה בגבריות, נזקקות להישען על ההורים ולהיות במצב מאוד שונה מקבוצת השווים.

מהלך הכרחי כשיש ילדים, הוא הסדרת זמני שהות (הסדרי ראייה). גם כאן, ברוב המקרים עד שמתקבלות החלטות שיפוטיות, לרוב הילדים נמצאים יותר זמן עם האם מאשר עם האב. בפועל, על הגבר להתמודד עם מצב בו הוא לא נמצא עם ילדיו והם לא נמצאים איתו, באותה המידה כמו שהם נמצאים עם אימם. גם כך, על האב להתמודד עם רגשות אשם כשהוא מתבונן בילדים הצריכים להתמודד עם השלכות של פירוק המשפחה, דבר שכלל אינו בשליטתם ולא תלוי ברצונם. במילים אחרות, אחד הקשיים הראשונים, הוא להתמודד מול המערכות השונות על זמני שהות שהוא מסוגל להתחייב להם ומול מסורת בה בתחילת הדרך, הילדים שוהים יותר עם האם ופחות עם האב.

מה הסיוע המתאים לגבר המתגרש?

אחד הכלים היעילים ביותר, הוא להסית את כל הרעשים מהסביבה ולהתרכז ברמה האישית בלבד. למה הכוונה? כפי שציינתי, ישנם לחצים חברתיים, משפחתיים ותרבותיים רבים. "הרעשים מהסביבה" הם לא אישיים ולכן הם גם לא מדויקים. מה שאני עושה בטיפול אישי במשבר גירושין, הוא קודם כל מיפוי של הצרכים ברגע הפנייה לטיפול. המיפוי מאפשר לנו לאבחן מה הם סדרי העדיפויות של הבעיות המרכזיות. למפות מה הכי כואב, מה גורם את הנזק הכי גדול ובנוסף, מה הם המשאבים איתם אפשר לעבוד. בהמשך, אני עושה מיפוי על ציר הזמן סביב הזוגיות וסביב הבעיות שגרמו לגירושין. מתוך מיפוי זה, אני מנסה לעזור למטופל לגבש מטרות לבניית העתיד הקרוב והרחוק.

כלי נוסף הוא שמירה על הילדים בגירושין. למעשה, אחד האתגרים הקשים ליישום, הוא למזער נזקים אצל הילדים. אני מזמין לעשות "מפה רגשית" של כל ילד, על מנת שנוכל לבנות מטרות אישיות לכל ילד על פי צרכיו ועל פי יכולותיו. מכאן אפשר יהיה לקבל למשל החלטה היכן יתגורר האב. מה המרחק המיטבי מהמסגרות החינוכיות? האם הוא יכול להישאר באותה הסביבה מבחינה כלכלית?  הכלי השימושי ביותר הוא לאמץ שפה של דיאלוג מול הגרושה ומול העולם.

דיאלוג היא שפה בה אפשר להביא את הגבריות במופע הכי חזק שלה. תוכל להיות אמיץ ולהגיד את האמת מבלי לחשוש. תוכל להיות נדיב ולתמוך בילדים שלך, תוך שמירה על חוסנם הרגשי. תוכל להיות חכם בשביל לנצח צדקנות ועיוורון. בסופו של דבר, תוכל להיות גבר ולהביע את דעתך בצורה שיקשיבו לך. תוכל להתרגז, אבל לשמור על וויסות ועל דיבור נעים. תוכל לשמש מודל לגבריות רכה ומיוחדת לילדים שלך, שאתה כל כך אוהב. כמו שאתה רוצה. שיהיה להם אבא חזק נפשית, רגשית ועם המון משאבים לתמוך בהם.