איך להכין את המשפחה לקראת ילד שני?
הרבה מדובר על הציפייה ועל שינוי התא המשפחה, סביב היריון ראשון. נראה, כי יש פחות דגש על ההשלכות ועל השינויים שההורים חווים כשהם מצפים לילד שני. לרוב, המשפחות המורחבות עסוקות בשגרה שלהן והמסר הנפוץ הוא, שלאחר שעברתם לידה ראשונה, אתם כבר מנוסים ואין דרמה משמעותית כשאתם מצפים לילד שני.
בנוסף, השינוי החדש מביא איתו מערכת לחצים שקשה לצפות אותה מראש. הציר הזוגי ביחסים מאותגר ובמקביל גם ציר ההורות מוכפל בעומס וביכולת הקיבול שלו. הילד הבכור זקוקה לתיווך המציאות שמשתנה. בהתאמה, גם היחידה ההורית, מאותגרת סביב השוני המובנה בתפיסה החינוכית ובתפיסה ההורית.
למעשה, מדובר בתהליך מורכב, שמערב מספר מוקדים עליהם כדאי להתבונן ולהתארגן ברמה האישית, ברמה הזוגית וברמה המשפחתית. ברמת הפרט, כל אחד מההורים מתמודד עם שינויים בזוגיות, בהורות, בשגרת החיים ובהורות. ברמת הזוגיות, שני בני הזוג עלולים למצוא את עצמם ברגרסיה או במשבר בזוגיות. ברמת הילד, צפויה התמודדות מורכבת עם שינוי הסטטוס שלו במשפחה.
איך לשמור על הזוגיות?
אחד הקשיים שאני פוגש בטיפול, הוא פער בין בני זוג, סביב היריון שני. לרוב הפער הוא סביב התזמון, המצב הכלכלי וטיב היחסים בין בני הזוג. ישנם זוגות, בהם עולה חשש של אחד מבני הזוג, שהיריון נוסף, עלול לגרום למשבר עמוק בזוגיות. אולי אפילו, הוא יוביל לפרידה.
השלב בו עולה השאלה על היתכנות של היריון נוסף, מעלה דילמות רבות. ישנם זוגות, שרואים את תהליך ההיריון והלידה, כהזדמנות לשפר את היחסים. בפועל, כמעט רובם נתקלים במציאות מלחיצה. מציאות בה צריך להתמיד בהורות, להמשיך בפרנסה ובשגרת החיים ולהתמודד עם התהליכים והבדיקות שצריך לבצע, סביב ההיריון החדש.
הזוגיות מאותגרת ללא ספק. רומנטית ככל שתהיה, הציפייה ללידה נוספת. אין ספק, שיהיה פחות זמן להיפגש, פחות פנאי ליחסי מין ופחות יכולת לעבוד על היחסים הזוגיים, לאחר הלידה. לכן, חשוב לתת תשומת לב מירבית לזוגיות. לקבוע מפגשים, לקיים שיחות עומק, לתאם ציפיות ולהיות רגישים לפערים ביניכם בתיעדוף היחסים הזוגיים, על פני ההורות.
איך לחזק את היחידה ההורית?
חיפוש קצר ברשת, מעלה הרבה מאוד מידע על ההתמודדות של הילד הבכור, עם אובדן הבכורה לאחר הלידה. מצאתי פחות התייחסות ליחידה ההורית כמסגרת, שעלולה להיסדק. מהניסיון שלי בטיפול, למדתי שהיחידה ההורית נתפסת מובנת מאליה, חזקה ויציבה אצל רוב ההורים. בפועל, כל שינוי משמעותי, כמו כניסה של ילד/ה למסגרת חינוכית וכמובן היריון נוסף, מהווה אתגר ליחידה.
חשבתי להציף את הסוגיה של היחידה ההורית כאן, מאחר והכרחי לתחזק ולשמר אותה לכל החיים. בין אם מדובר בגירושין, בין אם מדובר במעבר מקום מגורים ובין אם מדובר בהיריון נוסף. היחידה ההורית נשארת כזו ואין אפשרות לצאת ממנה, ברמה הרגשית. לכן, הכלי הראשון הוא, להבין עד כמה היחידה ההורית היא עדינה, שבירה וזקוקה לגמישות.
תוכלו לעבוד על היחידה ההורית בצורה מיטיבה, תוך התבוננות עליה כציר אחד מבין צירי היחסים שמתקיימים ביניכם. ציר ההורות, מתבלבל בקלות עם ציר הזוגיות ביחסים וחשוב להתייחס אליו בנפרד.
נסו ללמוד ביחד את השוני בתפיסות ביניכם למשל סביב חינוך, גודל המשפחה, היתכנות כלכלית, יחסים עם משפחות המוצא, מערכות תמיכה והשקפה רוחנית. יש לשער, שכמו אצל כל שני בני אדם, גם ביניכם יש פערים ברוב התחומים שהזכרתי. הכלי היעיל בדרך כלל, הוא למפות את אזורי ההסכמה ואת אזורי השונות ולדבר עליהם. חיזוק היחידה ההורית נעשה על ידי פשרות, גמישות ושיתוף פעולה.
האם יש סיכוי לחיים אישיים?
חיים אישיים הם הכרחיים לשמירה על יחסים טובים דיים ביניכם. בנוסף, הם מאפשרים פניות וסבלנות לכל הקשור להורות. עצם ההבנה, שפנאי, תחביבים וקשרים חברתיים הם משאבים חיוניים למשפחה, יכולה לעזור לתחזק אותם.
נכון, שלפעמים נשמע דמיוני ומופרך לחשוב על חיים אישיים כשיש תינוק ועוד ילד קטן בבית. נכון, שבמציאות, יידרשו מאמצים רבים להצליח ליישם קצת מהרצונות ומעט מהציפיות. יחד עם זאת, כמו שאפשר לצאת לעבודה, כך אפשר למצוא זמן לחיים אישיים. מדובר בסופו של דבר, בעריכת סדרי עדיפויות.
הכרחי לאזן את המשוואה הרגשית של מינון החיים האישיים בין שני ההורים. הכוונה היא, שהדבר לא נמדד באופן כמותי, באמצעות משך הזמן שמוקדש. אלא במענה הרגשי שהמימוש של החיים האישיים נותן. נסו לשבת ביחד ולמפות מה עושה טוב ומה ממלא כל אחד מכם. זכרו, שככל שלהורה יהיה טוב בחיים, כך לילדים יהיה טוב בחיים שלהם. כך, הילדים יוכלו להיות פנויים למלא את תפקידם בשלב זה, להיות ילדים.