לאחר פירוק הזוגיות, איזה מודל הורי תרצו לקיים?
כשהזוגיות מסתיימת, ההורות נמשכת לכל החיים. מבחינת הילדים יש להם שני הורים, שדרכיהם מתפצלות. איך תוכלו מצד אחד לבנות חיים חדשים ומערכות יחסים חדשות ומצד שני לשמור על הורות משותפת? אני מתחיל מהפתרון, מודל שייתן לילדים מענה משותף, לא מפוצל שיאפשר לענות להם על שאלות בסגנון של "זו שאלה חשובה. אני אבדוק עם אבא/אמא ושנינו נחזיר לך תשובה."
ליצור מערכת של שיתוף פעולה שממשיך את הרצף של ההורות שהיה קיים לפני הפרידה ואם אפשר, לייצר דגם משופר שלו. למה הכוונה? יש לשער שאם נפרדתם, אחת הסיבות היא פערים בתפיסות חינוכיות ובתפיסות עולם סביב ההורות. פירוק הזוגיות ויצירת מודל עבודה לאחר הפרידה, יכול להביא בחשבון את הגורמים שלא הצלחתם ליישם בזוגיות ולתקן את הפערים בבניית המודל החדש. בשביל להצליח להקים את מודל ההורות המשותפת בפרידה, צריך לשבת ביחד לעבודה משותפת. עבודה שבודקת בזמן אמת מה עובד ומה טעון שיפור, כשהצרכים הרגשיים של הילדים מתווים את הדרך המשותפת שלכם.
פרידות רבות מסתיימות בריבים איומים, איך אפשר בכלל להסתדר?
מי אוהב ומכיר את הילדים טוב יותר מכם? נשמע אולי תמים ובנאלי, אך זו האמת הפשוטה והבסיס לעבודה המשותפת. עד כמה שהתהום עמוקה ועד כמה שהכאב הוא בלתי נסבל, אתם ההורים בסופו של דבר בעלי מכנה משותף רחב ביותר והוא האהבה והדאגה לילדים שלכם. אצלכם הידע והניסיון הרב ביותר בכל הקשור למה שהם עברו ועוברים סביב פירוק הזוגיות ומעבר ל"משפחה בשני חלקים" שנכפה עליהם.
אין פרידה של זוג אחד, דומה לפרידה של זוג אחר. יחד עם זאת, גם אם נפרדתם בקונפליקט גבוה, גם אם אתם כהורים בקושי מצליחים לתקשר, עדיין יש דרכים לקיים תקשורת עניינית הממוקדת בצרכים הרגשיים והמעשיים של הילדים. עם כל הקושי הכרוך בכך, מה שעוזר במקרים של פרידות קשות, הוא מיקוד התקשורת של ההורים אך רק בילדים. הכוונה היא, שכל העניינים הקשורים לפירוק השותפות הכלכלית, זמני השהות והמשמורת, תקיימו ביניכם, בהפרדה מוחלטת מהילדים. כך, תוכלו לקיים תקשורת עניינית בנוכחות הילדים.
מודל טיפולי לבניית הורות משותפת בגירושין
אני מציע כאן, מודל שהוא לא טיפול זוגי. זהו מודל, שמניסיוני מצליח, בצניעות, לשפר את ההורות המשותפת. זאת, גם אם מדובר בפרידה שנעשתה באופן קשה וגם כשאין כרגע שום תקשורת בין ההורים. אני נפגש בתחילת התהליך עם כל הורה בנפרד ללמוד ממנו על עצמו ועל הילדים. בהמשך, אני מקיים סדרה של מפגשים משותפים עם שני ההורים באופן רצוף למספר מפגשים שנקבע מראש, לאחר הערכה המתבססת על המפגשים האישיים.
בהמשך, המפגשים עוסקים אך ורק בצרכים הרגשיים של הילדים. אני לא מאפשר בטיפול, עיסוק בפירוק הכלכלי של השותפות ו/או עניינים אחרים שאינם קשורים ישירות לצרכים הרגשיים של הילדים. לשם כך יש אנשי מקצוע שונים העוסקים בפתרון הבעיות הללו. זאת, משום שאני עוסק במכנה המשותף של של ההורים, איכות החיים של הילדים וקיום סיעור מוחות משותף לעזור להם להיות עסוקים בעולם הילדים ולא בעולם המבוגרים.
אחד האתגרים הקשים של ילדי גירושים הוא להתמקד בעולם הילדים. להתמקד בלימודים, ביחסים הבין אישיים עם בני גילם, להסתגל למעבר בין שני בתים, לכניסה של בני/בנות זוג וילדיהם לחייהם ועוד. לרוב, לא ניתן לסיים את הזוגיות באופן סטרילי, מבלי שהילדים יהיו חשופים לפערים בין ההורים. לפעמים, באופן לא מודע, הורים מעבירים מסרים ביניהם באמצעות הילדים, דבר המכניס את הילדים לקונפליקט נאמנויות בין ההורים, קונפליקט שהוא אינו ניתן לפתרון מבחינתם.
מה המודל הטיפולי נותן להורים ולילדים?
המודל מספק דבר ראשון פלטפורמה לקיים מערכת תקשורת מ"מערכת ההורים" ל"מערכת הילדים". מערכת ההורים מעבירה באמצעות התהליך הטיפולי, מסר אחיד של שני ההורים לילדים. נכון שבתוך קונפליקט גבוה ובתוך מאבק קשה לראות איך ניתן להקים פלטפורמה כזו, אך מניסיון שלי, הדבר אפשרי. מה מאפשר את הקמת הפלטפורמה? האהבה והדאגה המשותפת לילדים. זהו מכנה משותף עמוק ורגשי שבסופו של דבר מצליח לעזור להורים לקיים שיתוף פעולה.
המודל מקנה לילדים ביטחון בהורים. ביטחון שהם מוגנים. ביטחון רגשי שהוא תוצר של עבודה משותפת שאינה פוסקת, סביב כל שאלה וסביב כל בעיה שמתפתחת. ההורים מצליחים לרוב, בעזרת המודל, לבסס שגרה דומה בין שני הבתים. למשל סביב שעות שינה, הכנת שיעורים ותזונה. בנוסף, ההורים יכולים להסדיר את היחסים עם המסגרות החינוכיות, כך שכל הורה יוכל להתנהל באופן דומה מול המסגרת, ללא פיצולים.
חשוב, כמבן תלוי בגילאי הילדים לשתף אותם בכך שההורים מקיימים שגרה של עבודה משותפת בכל הקשור אליהם. המודל מלמד את ההורים שפה של דיאלוג מול הילדים, גם אם הם נאלצים עדיין להסדיר ברקע סוגיות קשות כגון פירוק כלכלי, בניית קשרים זוגיים חדשים, מעבר ליישוב אחר ועוד. המודל מעניק לילדים יציבות רגשית סביב ההורות, כשאחת המטרות היא לא לאפשר לילדים להיקלע למצבים של קונפליקט נאמנויות בין ההורים. בסופו של התהליך, המודל מכשיר את ההורים לתרגל את ההורות המשותפת ולהמשיך אותה באופן עצמאי.