גיל המעבר אצל גברים

אתה בטח מכיר את הקלישאה, שבגיל חמישים, הגבר הממוצע מתחדש באופנוע אדום ויקר? אם הגעת לגיל, שבו אפשר להתחיל להתלבט, איזה ריגוש ינחם את הפחדים שגיל המעבר מביא איתו? יש לשער שאופנוע, היא הבחירה הטבעית.

אמא שלי תיארה את גיל 40, כשער הכניסה לעולם החיים היפים. היא הסבירה לי, כשהגעתי לתחילת העשור החמישי לחיי, שזו התקופה הכי יפה. לדבריה, רק בגיל ארבעים, היא התחילה להבין את החיים. להבין פרופורציות, להבין סדרי עדיפויות ובעיקר להבין ממה היא נהנית בחיים.

גילאי החמישים, מביאים איתם רוח של בגרות, מהולה בטעמים של חשבון נפש, עם ריח של זיקנה בעתיד הלא כל כך רחוק. לרוב, ההורים מתמודדים עם אתגרים של הזיקנה ובני החמישים פלוס כבר עמוק בתוך העזרה ולפעמים גם בטיפול בהם.

קרוב לוודאי, שהמפגש המתמיד עם ההתמודדויות של ההורים, מעלה פחדים וחששות שמאפיינות את תקופת חיים זו. יחד עם זאת, שלב זה גם מאופיין בהרבה יותר חופש אישי, לאחר שהילדים לרוב כבר עצמאייום המצב הכלכלי טוב ויציב. כך שלמעשה, אופנוע מייצג את הכמיהה למשהו חדש וטוב.

הרצון להתרגש ולהתחדש

יובל בנאי ושלומי ברכה כתבו ללהקת משינה את השיר "משהו קטן וטוב". הבית השני מדבר בין השאר, על כך שאין באמת קיצורי דרך. על היופי של ההתנסות בכל האספקטים של החיים:

לא תוכל אותו לאחוז
אם תחפש אותו תאבד
בן אדם צריך לעבור
מנקודה לנקודה

עמוק בלב האפלה
משהו בא והולך
האושר על העצב נישא
בצער ובאושר שוכב

הפזמון החוזר, מרמז על העונג של מציאת הדבר הפשוט, שימלא ויספק אותך.

ונדמה שזה טוב
ככה, וצריך לאהוב
ונדמה שזה קרוב
משהו קטן וטוב

העשור השישי שמחכה בפתח, הוא תחנת איסוף לפחדים מהעתיד הקרוב. לכן, למפגש עם הפחדים, מתחבר הרצון לא להרגיש אותם. ריגושים וחוויות, הם כלים זמינים ונוחים לברוח הכי רחוק שאפשר מהפחדים.

כל כך טבעי, לחשוק להיכנס לגיל חמישים עם אוצר של משוב נעורים ושל רוח שטות. להתחדש, להתאהב, להיות עצמאי ולהגיע להגשמה עצמית. טבעי להניח לרגע בצד את הקריירה, בלי לאבד אותה. להביט על הזוגיות מהצד ועדיין להיות חלק ממנה.

כל כך פשוט לכאורה, לרצות להתחבר לתשוקה, למיניות, לפנטזיות ממה שיכול היה להיות. לדמיין את מה שמעולם לא העזת, כי אולי מחר יהיה מאוחר מידי. אולי גם להרגיש במציאות "משהו קטן וטוב", כמו בשיר של בנאי וברכה.

בטח היית רוצה, לחזור לרגע לתקופה בה פרצו השירים של משינה לתודעה שלך. לחזור לתקופה בה היית במקום אחר. לעולם שבו "משהו קטן וטוב" היה פשוט ונגיש. בלי כבלים, בלי התחייבויות וגם בלי ניסיון חיים. תקופה בה כל דבר כמעט, היה חדש ומרגש.

כשהחיים מתכנסים לחצי מאה, הפרופורציות נותנות את אותותיהן. כל שנה, עוברת מהר יותר וכל הזדמנות, נעשית משמעותית ונדירה מקודמותיה. תחושת הפגיעות יכולה לפרוץ לתודעה, בכל רגע נתון. זה הזמן, להתכונן למהלך החיים הבא. לבנות עולם שמשלב אחריות עם הנאה. עצמאות עם מעורבות במשפחה ובחברה.

כמה טיפים לשלב אופנוע עם מציאות החיים

דבר ראשון הוא להתייחס לאופנוע כמשל. קח לך כל תחביב, שיוכל לתת לך תחושה אמיתית של הגשמה עצמית. זה יכול להיות התנדבות עם ילדים בסיכון, ללמוד גלישת גלים, ללמוד לרקוד טנגו, או ללכת את שביל ישראל לבד.

טיפ נוסף, הוא לשפר באופן משמעותי את מערכת היחסים הזוגית. באופן טבעי, אתה נמצא במקום בו הזוגיות תשתנה. זו הזדמנות להוביל מהלכים ולשפר אותה. אם אתה לא בזוגיות וטוב לך ככה, זה תזמון מצוין לחגוג את הרצון שלך לחיות לבד וליהנות מכל היתרונות שאתה מגלה.

מקום משמעותי בחיים שצריך להתייחס אליו הוא הקריירה. קרוב לוודאי, שהעתיד התעסוקתי מדגדג לך בין האצבעות כבר תקופה. הפנסיה כבר נראית באופק, גם אם אתה מסיר את המבט, בכל פעם שהוא נפרש לפניך. חבק אותו באהבה, מצא את מה שיכול לעניין ולאתגר אותך, שיש בצידו תמורה כלכלית הולמת.

שדרג את מערכת היחסים החברתית שלך. התקופה הזו, יכולה להצמיח חברויות חדשות, קרובות ומשמעותיות. יש אנרגיה טובה ביצירת קשרים חברתיים חדשים ומשמעותיים. מספיק ליצור חברות אחת חדשה. חברות שמכילה גם פעילות משותפת על בסיס קבוע ויציב. בסיס שנותן סיפוק אינטלקטואלי, רגשי וחווייתי.

טיפ אחרון שאציין הוא ללמוד משהו חדש וטוב. זו הזדמנות להתחדש. אפשר ללמוד משהו בתחום האומנות. אולי בניית תחביב של עבודה עם עץ ו/או ברזל. הרבה אנשים חוזרים או מתחילים ללמוד באוניברסיטה או במכללה. חשוב שתבחר משהו שיהווה אתגר וגם יגרום לך הנאה מהעיסוק בו. תחום שתרצה להשקיע את כל כולך בעיסוק בו.