נתק בין אחים: איך לשקם את היחסים?

כבר חשבתי שאמרתי את הכל. גם את המילים, שלא היו לי. גם את המילים, שהיה צריך להמציא.

כבר הרגשתי את כל מה שאפשר להרגיש. אבל לא. מסתבר שיש הרבה יותר. בעיקר כאב. בעיקר אכזבה.

בעיקר חור בנשמה, מלווה בכעס בצורת מסטיק נוזלי, שנדבק לנשמה ומסרב להיעלם.

כבר השלמתי עם הכל. כבר בעצם לא, כי אי אפשר להשלים.

כבר ניסיתי הכל.

כבר התייאשתי עד אין סוף.

שמתי שריון, ניתקתי כל רגש ואז… חלפנו ברחוב… התעלמנו והכל חזר לי.

מה המשמעות של נתק בין אחים בוגרים?

יחסים בוגרים, הם בין השאר יחסים עם אפשרות בחירה. לבחירה, מתווספת אחריות, שמבדילה יחסים בוגרים, מיחסים בין ילדים קטנים. כחברה, אנחנו עובדים קשה מאוד לעזור לילדים להפוך לבוגרים ובהמשך לאנשים עצמאיים. כאלה שיכולים להבדיל בין טוב לרע ולקבל אחריות על הבחירות שלהם.

אפשר לתצפת על יחסים בין אחאים (מושג שכולל אחים ואחיות) בגיל הגן  בגינת משחקים. גם עין לא מקצועית, תוכל למפות את יחסי הכוחות, את הבדלי ההתפתחות, את האופי הייחודי ועוד. התצפית בוודאי לא תיקח בחשבון, באופן טבעי, לחפש אחר התנהגויות שמגלות אחריות בדינמיקה שמתרחשת.

אם ניקח את אותם אחאים 30 שנים קדימה ונתצפת עליהם במגרש המשחקים, העין תחפש דברים אחרים. תתווסף לעין גם אוזן סקרנית, שתרצה לנטר ולתעד את מה שנאמר. בבגרות, יש למילים משמעות רבה והן בין השאר משמשות כלי לביטוי האחריות. המילים תהיינה בעלות משמעות רבה, לעומת האינטראקציה בגיל הילדות.

כל זאת, בשביל לעזור לך להתמקד במרכיב שמסביר ומספר את המשמעות של הנתק. אני מדגיש, שהבחירה לנתק קשר בבגרות, היא ברובה מודעת ויש בה מרכיב גדול של אחריות על מה שנאמר.

אני רוצה לסייג לרגע את רמת המודעות, בכך שיש אלמנט לא מודע במשפחות והוא העברה בין דורית. חלקו מודע וחלקו לא מודע. הרבה פעמים, נתק יכול לנבוע ממקום לא מודע. הכוונה היא שאם במשפחה נהוג מזה דורות להשתמש בנתק, ככלי לגיטימי להתמודד עם מצוקה רגשית, השימוש בו יהיה לא מודע.

אבל, גם אם זה מנגנון הפעולה הזמין ביותר, יש מודעות לניתוק. הוא לא נעשה ללא ידיעה. בנוסף, כשהמנגנון מתעורר, הרבה פעמים בבגרות יש אופציות נוספות והפעלה של מנגנונים אחרים.

אני חוזר ומדגיש את השילוב הין התנהגות, אחריות ומודעות. חשוב לי שאם ההתמודדות שלך או של מי שקרוב אליך היא עם נתק בבגרות, יהיה לך פשוט וזמין להתבונן על היחסים בפרספקטיבה מותאמת.

לכן המשמעות היא, שהנתק הוא תוצאה של בחירה. כזו, שמבינה לפחות חלק נכבד של ההשלכות הצפויות. בחירה שמבינה שהנתק הוא מסובייקט ולא מאובייקט (חפץ). סובייקט עם רגשות, מחשבות, עולם פנימי ומערכות יחסים שיושפעו מהנתק.

מהן מקור המתח הנפשי במהלך הנתק?

הניסיון שלי בטיפול עם משפחות שמתמודדות עם נתקים בין אחאים בבגרות, מראה שיש ארבע מערכות אנושיות עיקריות: הצד שניתק את הקשר, הצד שנותק עימו הקשר, שאר המשפחה ומערכות יחסים משמעותיות מחוץ למשפחה.

הצד המנתק בוחר מתוך שלל אפשרויות "לחתוך את היחסים". בדרך כלל כאסטרטגיית התמודדות עם רגשות קשים ובלתי נסבלים, שמתעוררים באינטראקציות עם האח או עם האחות. אין זה אומר שהרגשות הקשים יפסיקו להתעורר. הם רק יתרחשו בעיקר בין הצד המנתק, לבין עצמו. בנוסף, הרגשות יתעוררו במצבים חברתיים ו/או כתוצאה משאלות של בני משפחה וחברים, אודות מושא הנתק.

הצד המנותק, בהנחה שהנתק נעשה באופן חד צדדי, מוצף בדרך כלל בתחושות של חוסר אונים, אובדן שליטה וייאוש. לרוב, ניסיונות של הצד המנותק לחידוש הקשר, דומים לתגובות לתסמינים פוסט טראומטיים. פחד, חרדה, עוררות גופנית, קושי בשינה ועוד.

שאר המשפחה הגרעינית בעיקר, מתמודד בדרך כלל עם קונפליקט נאמנות בלתי פתיר. הנתק שנבחר להיעשות הוא אקט, בו אין לחברי המשפחה הגרעינית שליטה עליו. הצד שנותק עימו הקשר, משדר אותות מצוקה. חברי המשפחה אינם יכולים באמת לבחור צד, מבלי שרגשות קשים ובלתי נסבלים של אשמה, בושה, חוסר אונים וייאוש יציפו אותם.

מערכות היחסים מחוץ למשפחה לרוב קשורות לאחד הצדדים: הצד המנתק, הצד המנותק, ו/או חברי המשפחה הגרעינית. ידועה התפיסה ש"משפחה לא בוחרים, אבל חברים כן בוחרים". תפיסה זו שמה פעמים רבות את מערכות היחסים הנבחרות (לא המולדות), בקואליציה עם מערכת אחת, או יותר.

קואליציות מטבען הן לעומתיות ויוצרות רגשות שליליים, שמובילים למתח ולסבל.  חברים יכולים להזדהות עם הצד שקרוב לליבם. הזדהות עלולה להיות עוצמתית, כך שקשה לפעמים להבחין בין האני לבין הזולת.

ההזדהות עלולה ליצור תגובות של לחצים ומתן עצות, מתוך שאיפה להקל את עוצמת הרגשות השליליים שההזדהות מעוררת. הצד איתו התקיימה ההזדהות, עלול "להתערבב" עם הצד המזדהה ולאבד חלק מיכולתו לקיים שיקול דעת עצמאי.

אחת המשמעויות המרכזיות והפחות מדוברות היא, שהנתק הוא בעל פוטנציאל השפעה רחב מאוד. הרבה מעבר לנושא ולמושא הנתק. מדובר באקט רגשי וחברתי קשה וכואב. אקט בעל עוצמות חזקות המתאפיין אפקט של השפעה על טווח רחב של מערכות יחסים.

איך אפשר לאחות את הקרעים?

הרבה ניסיונות לחידוש הקשר, מועדים בסופו של דבר לכישלון. פעולה של ניתוק קשר היא חד צדדית, בעלת עוצמות גבוהות, שמתוחזקת באמצעות חוסר תקשורת גלויה.

על מנת ליצור מערכת יחסים בה תקשורת גלויה היא לגיטימית וברורה, צריך "להפעיל אותה". תקשורת לא גלויה היא למשל מחוות גוף ופנים ו/או ניסיון להעביר מסר באמצעות גורם שלישי על יד הפעלת מניפולציה עליו. למשל להגיד: מה היית עושה אילו היית פוגש את…?" מתוך ציפייה, שהגורם השלישי יפעל על כך במציאות.

שני הצדדים: המנתק והמנותק, מסונדלים על ידי הנתק, כך שהם כמעט חסרי סיכוי, לאחות את הקרעים. לרוב ניתן לנסות ולשנות את היחסים, באמצעות גורם שלישי. גורם שבהכרח אינו מזוהה עם אחד הצדדים וכזה שמודע למוקשים של יצירת קואליציות ובריתות לא מודעות.

טיפול משפחתי, הוא אחת הדרכים שאני מכיר. לפעמים יש כאלה שפונים לגישור, לעצת רב ושלל אפשרויות דומות. אני רוצה לשפוך אור על הטיפול המשפחתי.

הטיפול יכול להתקיים עם שני הצדדים (מנתק ומנותק) וגם בהשתתפות דמויות נוספות. למשל אחאים אחרים, הורה או שני ההורים ובני/בנות זוג. כל משפחה והאפשרויות שמתאימות לה. ניסיוני לימד אותי להיות פתוח וקשוב לכל אפשרות שעולה.

תהליך הטיפול הוא לקיים מפגשים משותפים, בשביל לעודד תקשורת ישירה וגלויה. אני יכול להקדיש מפגש לצד אחד ומפגש נוסף לצד האחר. המשמעות של נוכחות שני הצדדים במפגש, מעבר לתקשורת הישירה, היא מתן עדות לתחושות ולסיפור של הצד האחר.

הרבה נתקים נוצרים על סמך סיפור אישי, לאו דווקא אובייקטיבי. סיפור דרך פרספקטיבה צרה, שמתקשה לספר את הסיפור של הצד האחר. הסיפור הוא אוסף של רגשות שליליים, שמתעוררים שוב ושוב באינטראקציות. מדובר לרוב בסיפור של סבל ושל כאב כרוניים.

צירוף של בני משפחה ו/או דמויות משמעותיות אחרות, עוזר להרחיב את העדשה. לתת עדות לזוויות שונות שצפו, ו/או היו מעורבות האינטראקציות הקשות בין הצד המנתק, לבין הצד המנותק.

התהליך הטיפולי, מאפשר לכל המשתתפים לקבל מקום ראוי ומשמעותי. כל זווית היא חשובה וכל סיפור הוא עוד דרך להתבונן על מציאות מורכבת וטעונה.

טיפול משפחתי לא בהכרח יכול להשיג את חידושה קשר. מה שהוא כמעט תמיד יכול להשיג, זו לקיחת אחריות על ההחלטות. אם הצד שמנתק את הקשר לוקח אחריות מלאה על עצם הניתוק ועל חוסר היכולת שלו בנקודה זו בזמן לחדש את הקשר, יש בכך הקלה גדולה לצד המנותק.

עצם ההקשבה לחולשה של הצד המנתק, לחוסר היכולת שלו להיות במערכת יחסים מתקשרת, נותנת ערך ומשמעות. היא גם נותנת לפעמים אפשרות להבין ולהתבונן מבעד לעיניים של הצד המנתק. ההקשבה לא בהכרח מביאה איתה נחמה. אבל, היא מביאה איתה גלים של בגרות ופרספקטיבה רחבה.

הרבה טיפולים משפחתיים, מביאים בסופו של תהליך לחידוש הקשר. גם אם הוא חלקי ומרוחק. מערכות יחסים, הן בעלות יכולת להשתנות ולהתגמש. לפעמים, קשר שחודש יכול להתפתח ליחסים חמים וקרובים.