|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
משפחות משמרות תרבות ובמהלך החיים, מייצרות תרבות אחרת. ממש כמו אורגניזם שמשתנה, תוך ניסיון לשמור על המערכת האקולוגית שלו. כדי לשרוד ולהתאים את עצמו לתנאים המשתנים. בדומה ללהקת חסידות, שזקוקה לכלל החסידים והחסידות שייצרו מבנה אווירודינמי. כזה שיאפשר ללהקה לנדוד, למרחקים בלתי נתפסים.
את התרבות המשפחתית, אפשר לדגום בנקודות זמן. היא נוצרת במהלך של דור אחר דור, כשהיא משתנה סביב דרמות, משברים, שמחות ואבל. התרבות המשפחתית, משמשת מצע רגשי לכל תינוק ותינוקת שמגיעים לעולם.
אין לתינוק או לתינוקת אפשרות לבחור לאיזו משפחה להגיע. אין להם בחירה מה התרבות ומה האוירה המשפחתית, שלתוכה יצטרכו לגדול, לצמוח, להתפתח ולצאת לעצמאות. יש משהו כבד בחוסר חופש הבחירה, היכן ולמי להיוולד. אך זו גם הדרך הטבעית להגיע לעולם.
אדם נוכח בתרבות המשפחתית, כל חייו. גם אם האדם מנותק קשר ממשפחתו, זו יכולה להיות תוצאה של התרבות המשפחתית. לעולם אי אפשר להתנתק ממנה, לא רגשית וגם לא ביוגרפית.
יחסים רעילים במשפחה, הם למעשה אפיון של התרבות המשפחתית. אנשים משתמשים במונח זה, לתאר את היחס שלהם לתרבות המשפחתית. בעיקר את מערכות היחסים הקרובות, שמשפיעות לרעה עליהם.
אני רוצה לרגע לחזור להתבוננות על התרבות המשפחתית בנקודת זמן ברורה, מאחר וזו דרך מדויקת לתאר, לאפיין וגם לאבחן אותה. נקודה מוגדרת בזמן, למשל שנתיים בתקופת חיים מסוימת, ממקדת את ההתבוננות ויכולה לתת הרבה מידע, שאפשר ללמוד ממנו.
מה יכול להרגיש רעיל?
אפשר לחלק את ההתייחסות לשני מאפיינים: כללי ואישי. המאפיין הכללי הוא מרכיבים אוניברסליים שמבטאים יחס שלילי, עקבי ומתמשך לאחד או יותר מבני המשפחה. למשל זלזול והקטנה, התעללות, פגיעות מיניות, אלימות נפשית, אלימות פיסית וכלל סוגי האלימות.
על המאפיינים הכלליים, ישנה לרוב הסכמה חברתית שהם מזיקים, פוגעניים ומשפיעים לרעה על ההתפתחות הטבעית של האדם, בכל גיל. חשוב לי להדגיש, שעצם העמדה החברתית כלפי מאפיינים אלה, יש בכוחה לתת תוקף למי מהמשפחה, שנמצא בתוכה.
המאפיינים האישיים הם פחות אוניברסליים. למשל טון דיבור תקיף יכול להיתפס קשה ופוגעני למי שהוא מופנה כלפיו, קואליציות במשפחה כנגד פרט או יותר, התעלמות עקבית, חוסר כבוד לגבולות אישיים, שפה של "פאסיב אגרסיב", רכילות בתוך המשפחה ושקרים.
ציינתי רק כמה מאפיינים כללים ואישיים, מאחר וקצרה היריעה מלמנות אותם. כלל האצבע לאיתור מערכות יחסים לא בריאות הוא, כאשר רגשות קשים מתעוררים באופן קבוע וסביב סיטואציות דומות ומתרחשת פגיעה חוזרת ונשנית. המשמעות היא, שכנראה שהיחסים במשפחה הם רעילים.
תרבות משפחתית שמתאפיינת בפגיעות נפשיות גלויות וסמויות שמנהלות בשגרה, היא מצע לא בריא לגדול בתוכו. קל וחומר משפחה שבה מתאפשרת דינמיקה של גילוי עריות, התעללות נפשית ופיסית.
למשל משפחה שבה ילדים מקבלים יחס ציני ומזלזל, שבאופן פרדוקסלי הילדים לומדים להתייחס בצורה זהה למבוגרים במשפחה. ההירארכיה המשפחתית מתערערת. ה"שלד המשפחתי" נהיה מעוות, כך שמקורות התמיכה של הילדים לא מתקיימים והם גדלים לתוך בלבול וכאוס פנימי וחיצוני.
איך לאסוף מידע מתקופת זמן בתרבות המשפחתית?
בניסיון ללמוד על התרבות ועל ה"שפה המשפחתית", בכדי להכיר אותה ולעשות איתה עבודה מרפאת, קודם כל צריך להגדיר תקופה בזמן. זו יכולה להיות תקופה בה הרגשת הכי גרוע או תקופה בה הרגשת יחסית טוב.
המטרה באיסוף המידע, היא למפות את התרבות המשפחתית שבה גדלת וללמוד מה עיצב אותך. חשוב להסתכל על התקופה מכל הפרספקטיבות: כוחות מצמיחים במשפחה, כוחות הרסניים, מערכות תמיכה, קואליציות, התנהלות בשעת משבר ועוד.
נניח לצורך ההתנסות, שבחרת להשתמש בתקופה שהיית בין הגילאים 14-16. חשוב לשרטט את המיקום האמיתי בהירארכיה, של כל אחד מבני המשפחה. מי הדמויות שנמצאות הכי גבוה בהירארכיה? הדמויות הן לא בהכרח ההורים. אפשר לשרטט על דף את ההירארכיה ואת הקשרים בין כל חברי המשפחה.
השלב הבא הוא למפות קשרים במיקוד על קואליציות ובריתות. מי מהדמויות התאחדו בשביל לפגוע או להקניט דמויות אחרות = קואליציה. מי מהדמויות שילבו ידיים לעזור לדמות שנפגעה באופן קבוע = בריתות.
מפה נוספת היא קירבה ומרחק רגשי בין חברי המשפחה. לצייר דיאגרמה בה למשל בין איתן לבין אחותו ים, יש קשר הדוק וקרוב, אבל בין איתן לבין אורי אחיו הבכור יש קשר של עוינות ותחרות. הקשרים איתך, הם חשובים ברמה האישית, אבל בשביל להכיר את התרבות במשפחה, חשוב לאבחן את טיב היחסים בין כל חברי המשפחה.
נכון שזו עבודה מפרכת לכאורה, אבל למדתי ממטופלים שלי שעשו את המיפוי בצורה יסודית ומעמיקה, שהתוצאה היא מאירת עיניים ותמיד מפתיעה. את המיקום האישי, אנחנו מכירים בכל רמ"ח אברינו. בגלל המעורבות הרגשית, קשה לנו בדרך כלל, לצפות בצורה יחסית ניטרלית ביחסים בין בני המשפחה, שמשפיעים באופן ישיר על היחסים שלהם איתנו.
המפה מאפשרת ללמוד על מצבים לא בריאים ועל ההשלכות שלהם על בנייה ושימר של מערכות יחסים. למשל, דמויות במשפחה שהיו אמורות לשמור עלינו, הפרו את האמון שלנו ולכן בבגרות יש לנו קושי, או אין אפשרות לסמוך על אחרים ו/או לתת בהם אמון.
דוגמה אחרת, תרבות משפחתית בה מקובל לקלל, לצעוק, לגדף ולהשפיל. מה למדת מצורת התייחסות זאת על עצמך? איך היא השפיעה עליך ועל מערכות היחסים שלך בהווה? איך היא השפיע על הערך העצמי שלך? מה קורה לך בהווה ,במצבים בהם יש חוויה של התקפה כלפיך בצורה דומה?
מה אפשר לעשות היום, אחרת?
בעזרת המפה של התרבות המשפחתית, ניתן לצאת ללמידה ולעשייה באמצעות שינויים משמעותיים במציאות, במערכות היחסים שלך.
חשוב לי לעזור לך להתמקד בתחילת הדרך. למשל, לחפש מה מפריע לך בעצמך? אילו דפוסי התנהגות שלך, גורמים לך גלהרגיש אשמה, בושה וחוסר אונים? מה מרגיש לך במערכות יחסים משמעותיות בהווה, ככישלון אישי? מה חוזר על עצמו שוב ושוב, מבלי שיש לך אפשרות לשנות את התנהגותך?
לפעמים עבודה דרך כאב, היא מתישה ומלחיצה. אבל, היא הרבה פעמים הדרך לאבחן דפוסים כרוניים ו/או לא מודעים, שמופעלים בצורה טבעית ואוטומטית. אני מדגיש, שהרבה פעמים חוסר יכולת להיות בוויסות במצבים דומים, יכולה לתת קריאת כיוון לקיומם של דפוסים כאלה.
העבודה הזו יכולה לאותת על כך, שהמקור שלהם הוא תרבות לא בריאה במשפחה ועל אימוץ של תבניות התנהגותיות, שמתבססות על התרבות המשפחתית. הם יכולים להיות דפוסים שמבוססים על מנגנוני הישרדות רגשיים, בסביבה קשה ורעילה. כאלו, שבבגרות כנראה כבר יצאת מהסביבה הקשה ובנית לך סביבה חדשה.
יש איזו רוח ותרבות משפחתית, מתוך הצורך לשרוד סביבה קשה ולא בריאה, ששמה את האדם בכוננות מתמדת. מעין ציפייה שמעוררת דריכות מפני צעקה, הקטנה, עלבון, הפרת אמונים ועוד. תפיסה, שהעולם הוא מקום מסוכן ולא בטוח לשלמות הרגשית. עולם שמצריך להיות בדריכות מתמדת.
למדתי מתוך טיפולים שונים, שקשה להתבונן על עצמי מתוך העיניים שלי בלבד. טיפול יכול לעזור לעבוד על מיפוי התרבות המשפחתית בתקופות זמן וללמוד מהן.
בנוסף, טיפול מאפשר לחקור ולחפש מה מהתרבות המשפחתית עדיין חי, בועט ומפעיל. מה מעכב ומפריע ליצור את מערכות היחסים, שהיית רוצה לקיים עכשיו. איך אפשר לסלוח בינך ובנן עצמך, על עוולות שנעשו כלפיך וכלפי בני ובנות משפחה, שגדלו וצמחו שם, יחד איתך.
משפחות משמרות תרבות ובמהלך החיים, מייצרות תרבות אחרת. ממש כמו אורגניזם שמשתנה, תוך ניסיון לשמור על המערכת האקולוגית שלו. כדי לשרוד ולהתאים את עצמו לתנאים המשתנים. בדומה ללהקת חסידות, שזקוקה לכלל החסידים והחסידות שייצרו מבנה אווירודינמי. כזה שיאפשר ללהקה לנדוד, למרחקים בלתי נתפסים.
את התרבות המשפחתית, אפשר לדגום בנקודות זמן. היא נוצרת במהלך של דור אחר דור, כשהיא משתנה סביב דרמות, משברים, שמחות ואבל. התרבות המשפחתית, משמשת מצע רגשי לכל תינוק ותינוקת שמגיעים לעולם.
אין לתינוק או לתינוקת אפשרות לבחור לאיזו משפחה להגיע. אין להם בחירה מה התרבות ומה האוירה המשפחתית, שלתוכה יצטרכו לגדול, לצמוח, להתפתח ולצאת לעצמאות. יש משהו כבד בחוסר חופש הבחירה, היכן ולמי להיוולד. אך זו גם הדרך הטבעית להגיע לעולם.
אדם נוכח בתרבות המשפחתית, כל חייו. גם אם האדם מנותק קשר ממשפחתו, זו יכולה להיות תוצאה של התרבות המשפחתית. לעולם אי אפשר להתנתק ממנה, לא רגשית וגם לא ביוגרפית.
יחסים רעילים במשפחה, הם למעשה אפיון של התרבות המשפחתית. אנשים משתמשים במונח זה, לתאר את היחס שלהם לתרבות המשפחתית. בעיקר את מערכות היחסים הקרובות, שמשפיעות לרעה עליהם.
אני רוצה לרגע לחזור להתבוננות על התרבות המשפחתית בנקודת זמן ברורה, מאחר וזו דרך מדויקת לתאר, לאפיין וגם לאבחן אותה. נקודה מוגדרת בזמן, למשל שנתיים בתקופת חיים מסוימת, ממקדת את ההתבוננות ויכולה לתת הרבה מידע, שאפשר ללמוד ממנו.
מה יכול להרגיש רעיל?
אפשר לחלק את ההתייחסות לשני מאפיינים: כללי ואישי. המאפיין הכללי הוא מרכיבים אוניברסליים שמבטאים יחס שלילי, עקבי ומתמשך לאחד או יותר מבני המשפחה. למשל זלזול והקטנה, התעללות, פגיעות מיניות, אלימות נפשית, אלימות פיסית וכלל סוגי האלימות.
על המאפיינים הכלליים, ישנה לרוב הסכמה חברתית שהם מזיקים, פוגעניים ומשפיעים לרעה על ההתפתחות הטבעית של האדם, בכל גיל. חשוב לי להדגיש, שעצם העמדה החברתית כלפי מאפיינים אלה, יש בכוחה לתת תוקף למי מהמשפחה, שנמצא בתוכה.
המאפיינים האישיים הם פחות אוניברסליים. למשל טון דיבור תקיף יכול להיתפס קשה ופוגעני למי שהוא מופנה כלפיו, קואליציות במשפחה כנגד פרט או יותר, התעלמות עקבית, חוסר כבוד לגבולות אישיים, שפה של "פאסיב אגרסיב", רכילות בתוך המשפחה ושקרים.
ציינתי רק כמה מאפיינים כללים ואישיים, מאחר וקצרה היריעה מלמנות אותם. כלל האצבע לאיתור מערכות יחסים לא בריאות הוא, כאשר רגשות קשים מתעוררים באופן קבוע וסביב סיטואציות דומות ומתרחשת פגיעה חוזרת ונשנית. המשמעות היא, שכנראה שהיחסים במשפחה הם רעילים.
תרבות משפחתית שמתאפיינת בפגיעות נפשיות גלויות וסמויות שמנהלות בשגרה, היא מצע לא בריא לגדול בתוכו. קל וחומר משפחה שבה מתאפשרת דינמיקה של גילוי עריות, התעללות נפשית ופיסית.
למשל משפחה שבה ילדים מקבלים יחס ציני ומזלזל, שבאופן פרדוקסלי הילדים לומדים להתייחס בצורה זהה למבוגרים במשפחה. ההירארכיה המשפחתית מתערערת. ה"שלד המשפחתי" נהיה מעוות, כך שמקורות התמיכה של הילדים לא מתקיימים והם גדלים לתוך בלבול וכאוס פנימי וחיצוני.
איך לאסוף מידע מתקופת זמן בתרבות המשפחתית?
בניסיון ללמוד על התרבות ועל ה"שפה המשפחתית", בכדי להכיר אותה ולעשות איתה עבודה מרפאת, קודם כל צריך להגדיר תקופה בזמן. זו יכולה להיות תקופה בה הרגשת הכי גרוע או תקופה בה הרגשת יחסית טוב.
המטרה באיסוף המידע, היא למפות את התרבות המשפחתית שבה גדלת וללמוד מה עיצב אותך. חשוב להסתכל על התקופה מכל הפרספקטיבות: כוחות מצמיחים במשפחה, כוחות הרסניים, מערכות תמיכה, קואליציות, התנהלות בשעת משבר ועוד.
נניח לצורך ההתנסות, שבחרת להשתמש בתקופה שהיית בין הגילאים 14-16. חשוב לשרטט את המיקום האמיתי בהירארכיה, של כל אחד מבני המשפחה. מי הדמויות שנמצאות הכי גבוה בהירארכיה? הדמויות הן לא בהכרח ההורים. אפשר לשרטט על דף את ההירארכיה ואת הקשרים בין כל חברי המשפחה.
השלב הבא הוא למפות קשרים במיקוד על קואליציות ובריתות. מי מהדמויות התאחדו בשביל לפגוע או להקניט דמויות אחרות = קואליציה. מי מהדמויות שילבו ידיים לעזור לדמות שנפגעה באופן קבוע = בריתות.
מפה נוספת היא קירבה ומרחק רגשי בין חברי המשפחה. לצייר דיאגרמה בה למשל בין איתן לבין אחותו ים, יש קשר הדוק וקרוב, אבל בין איתן לבין אורי אחיו הבכור יש קשר של עוינות ותחרות. הקשרים איתך, הם חשובים ברמה האישית, אבל בשביל להכיר את התרבות במשפחה, חשוב לאבחן את טיב היחסים בין כל חברי המשפחה.
נכון שזו עבודה מפרכת לכאורה, אבל למדתי ממטופלים שלי שעשו את המיפוי בצורה יסודית ומעמיקה, שהתוצאה היא מאירת עיניים ותמיד מפתיעה. את המיקום האישי, אנחנו מכירים בכל רמ"ח אברינו. בגלל המעורבות הרגשית, קשה לנו בדרך כלל, לצפות בצורה יחסית ניטרלית ביחסים בין בני המשפחה, שמשפיעים באופן ישיר על היחסים שלהם איתנו.
המפה מאפשרת ללמוד על מצבים לא בריאים ועל ההשלכות שלהם על בנייה ושימר של מערכות יחסים. למשל, דמויות במשפחה שהיו אמורות לשמור עלינו, הפרו את האמון שלנו ולכן בבגרות יש לנו קושי, או אין אפשרות לסמוך על אחרים ו/או לתת בהם אמון.
דוגמה אחרת, תרבות משפחתית בה מקובל לקלל, לצעוק, לגדף ולהשפיל. מה למדת מצורת התייחסות זאת על עצמך? איך היא השפיעה עליך ועל מערכות היחסים שלך בהווה? איך היא השפיע על הערך העצמי שלך? מה קורה לך בהווה ,במצבים בהם יש חוויה של התקפה כלפיך בצורה דומה?
מה אפשר לעשות היום, אחרת?
בעזרת המפה של התרבות המשפחתית, ניתן לצאת ללמידה ולעשייה באמצעות שינויים משמעותיים במציאות, במערכות היחסים שלך.
חשוב לי לעזור לך להתמקד בתחילת הדרך. למשל, לחפש מה מפריע לך בעצמך? אילו דפוסי התנהגות שלך, גורמים לך להרגיש אשמה, בושה וחוסר אונים? מה מרגיש לך במערכות יחסים משמעותיות בהווה, ככישלון אישי? מה חוזר על עצמו שוב ושוב, מבלי שיש לך אפשרות לשנות את התנהגותך?
לפעמים עבודה דרך כאב, היא מתישה ומלחיצה. אבל, היא הרבה פעמים הדרך לאבחן דפוסים כרוניים ו/או לא מודעים, שמופעלים בצורה טבעית ואוטומטית. אני מדגיש, שהרבה פעמים חוסר יכולת להיות בוויסות במצבים דומים, יכולה לתת קריאת כיוון לקיומם של דפוסים כאלה.
העבודה הזו יכולה לאותת על כך, שהמקור שלהם הוא תרבות לא בריאה במשפחה ועל אימוץ של תבניות התנהגותיות, שמתבססות על התרבות המשפחתית. הם יכולים להיות דפוסים שמבוססים על מנגנוני הישרדות רגשיים, בסביבה קשה ורעילה. כאלו, שבבגרות כנראה כבר יצאת מהסביבה הקשה ובנית לך סביבה חדשה.
יש איזו רוח ותרבות משפחתית, מתוך הצורך לשרוד סביבה קשה ולא בריאה, ששמה את האדם בכוננות מתמדת. מעין ציפייה שמעוררת דריכות מפני צעקה, הקטנה, עלבון, הפרת אמונים ועוד. תפיסה, שהעולם הוא מקום מסוכן ולא בטוח לשלמות הרגשית. עולם שמצריך להיות בדריכות מתמדת.
למדתי מתוך טיפולים שונים, שקשה להתבונן על עצמי מתוך העיניים שלי בלבד. טיפול יכול לעזור לעבוד על מיפוי התרבות המשפחתית בתקופות זמן וללמוד מהן.
בנוסף, טיפול מאפשר לחקור ולחפש מה מהתרבות המשפחתית עדיין חי, בועט ומפעיל. מה מעכב ומפריע ליצור את מערכות היחסים, שהיית רוצה לקיים עכשיו. איך אפשר לסלוח בינך ובנן עצמך, על עוולות שנעשו כלפיך וכלפי בני ובנות משפחה, שגדלו וצמחו שם, יחד איתך.