העברה בין דורית: אף פעם לא מאוחר מידי

טיפול משפחתי בבגרות, מתבסס על כך שהמשתתפים הם בגירים, כלומר מעל גל 18. הרעיון שמייחד אותו מטיפול בו חלק מהמשתתפים הם קטינים, הוא לבסס עבודה מבוססת יחסים, שמשתמשת בניסיון החיים ככלי מרכזי.

מאחר שלהעברה בין דורית יש חלקים לא מודעים שמשחזרים את עצמם שוב ושוב בין הדורות, שיחה ישירה, עמוקה ובעלת משמעות, יכולה לעזור להעלות את דפוסים סמויים למודעות המשפחתית.

לכל משפחה יש מורשת. בשפה של יחסים, יש מרכיבים במורשת, שחברי המשפחה נוטים לא לשים אליהם לב ולשחזר אותם שוב ושוב. אפשר לראות נתקים שעוברים בין חברי משפחה דור אחר דור. נתק בין חברי משפחה, גורם לרגשות קשים כמו: אכזבה, צער, כאב, חוסר אונים, השפלה, חרטה, נטישה, בגידה בושה ואשמה.

קצרה היריעה מלמנות אותם, אבל אני מעריך שמחשבה על החוויה שחבר/ת משפחה ינתק איתך את הקשר, מבלי שאתה מעוניין בכך, תהיה קשה עבורך. באותו המטבע, יש לשער שאם ניתקת את קשר עם בן/בת משפחה, הרגשת לאחר זמן תחושות קשות.

אני רוצה רגע להתייחס לאלמנט הלא מודע. אני מעדיף לתאר אותו כ"זרימה עם התרבות המשפחתית". למשל לנתק קשרים כשהם נהיים קשים ומכאיבים, זו תרבות משפחתית. אם משרטטים עץ משפחה בהקשר של קירבה, ריחוק ונתקים, תרבות הניתוק תהיה גלויה.

אין כאן סוד משפחתי, אבל לרוב התגובה לרגשות קשים שמתעוררים כתוצאה מקשיים ביחסים, תהיה ניתוק באופן טבעי. אולי אפילו אימפולסיבי וללא שליטה. מאחר והמסר הוא סמוי, היכולת בזמן מצוקה לצאת מהתרבות המשפחתית, היא קשה מאוד.

לכן, אפשר לראות, בני משפחה שחוו שניתקו איתם את הקשר, בעקבות קושי ביחסים, עושים את אותו הדבר לבני משפחה אחרים. זאת, למרות שהם מודעים לכאב ולסבל שנגרם, בעקבות ניתוק הקשר איתם.

מה שנראה כפעולה לא מודעת, לנתק קשר למרות הניסיון האישי, עומד בניגוד לאמירה "אל תעשה לחברך את מה ששנוא עליך". השכל ייקח אותנו להסיק שאם סבלתי מכך שניתקו איתי את הקשר, לא אנתק קשר עם חברי משפחה, גם כשארגיש שזה הדבר הטבעי לעשות.

איך טיפול משפחתי יכול לעזור?

אף פעם אני לא מעלה דוגמאות מהטיפולים שקיימתי. מבחינתי, האתיקה המקצועית שלי אינה מאפשרת זאת.

לצורך המאמר, אמציא לרגע משפחה דמיונית שמגיעה לטיפול משפחתי. המצוקה שאיתה המשפחה מגיעה היא, מחלוקת בלתי פתירה על הזמנת אחותה של אם המשפחה, לחתונה של הבת.

נקרא למשפחה הדמיונית משפחת דמיוני. ההורים דוד ודניאלה בני 56. יש להם שלושה ילדים: דנה 32, דניאל 29 ודן 25. לטיפול מגיעים דוד, דניאלה, דנה ודניאל. דן לא מעוניין להשתתף.

דניאלה יזמה את הפניה, מאחר והיא מרגישה שכל המשפחה כועסת עליה, אינה מבינה אותה וגם לא מתחשבת ברגשותיה ובצרכיה. דנה ובן זוגה, הכינו את רשימת המוזמנים לחתונה. דניאלה שמה לב שאחותה דורית ומשפחתה לא הוזמנו ושאלה את דנה אם יש כאן טעות. דנה השיבה בטבעיות "לא".

דניאלה שיתפה במפגש הראשון, שהיא נעלבה עד עמקי נשמתה מדנה. היא ביקשה מדנה ומבן זוגה להזמין את דורית ומשפחתה, אבל דנה ובן זוגה עמדו על דעתם, שהם לא מוזמנים. דניאלה שיתפה את דוד, דן ודניאל. התפתחו ויכוחים סוערים, כשדוד תומך בדנה ואילו דן ודניאל תומכים בדניאלה.

נכבד לרגע את פרטיותה של משפחת דמיוני. אפשר לשער שיש מצוקה גלויה וסיפור משפחתי סמוי, שבשעת הפניה הוא אינו נמצא בשיח המשפחתי.

המצוקה הגלויה היא, שבמציאות המשפחה צריכה להתמודד עם קונפליקט רב משתתפים, כשלרשותם חודשיים עד החתונה הצפויה. מצוקה סמויה היא חשש שעלה מהמשתתפים בטיפול, מגורל היחסים בין דניאלה לבין דנה, אם הסוגייה לא תיפתר בשבועות הקרובים.

במהלך המפגשים, עלתה דאגה בדרכים שונות על ידי כל המשתתפים, שדנה תנתק את הקשר עם דניאלה. דנה הכחישה ונעלבה בכל פעם שהאפשרות הזו עלתה. היא חוותה את העלבון הכי צורב מאביה דוד, שאמר לה, שהוא בטוח שזו תהיה דרך הפעולה שלה, אם היא לא תצליח לשכנע את המשפחה בצדקת דרכה.

מהשיחות עלה, שדורית, אחותה של דניאלה ניתקה את הקשר עם דניאלה לפני עשר שנים, בדיוק כשדנה נסעה לטיול הגדול אחרי הצבא. דנה שמעה על כך, כשהיא חזרה מטרק בארץ האש. היא סיפרה באחת הפגישות, שדורית הייתה כמו אמא שניה עבורה.

ניתוק הקשר שדורית בחרה כדרך התמודדות עם אחותה דניאלה, היה בלתי נסבל עבור דנה. היא חוותה בגידה, נטישה וחוסר אונים. דנה מעולם לא שיתפה בפגיעה את דניאלה ו"זרמה" עם ניתוק הקשר של שתי האחיות.

במציאות, דנה נושאת בתוכה כאב בלתי נסבל, בכל פעם שדורית ובני משפחתה עולים בשיחה במשפחה. האדם היחיד שהיא הרשתה לעצמה לשתף בכאב הוא בן זוגה. כשהחליטו להתחתן, דנה השביעה אותו שהוא יתמוך בה, כשאימה דניאלה תתעקש להזמין את דורית, "כי ככה עושים אצלנו".

המשימה העיקרית בטיפול הייתה למנוע נתק בין חברי המשפחה הגרעינית. במקרה זה, החשש של דוד, דניאלה ודן היה שדנה תנתק את הקשר עם דניאלה.

מה שהיה הוא מה שיהיה? לא בהכרח!

הכלים לנסות לשמור על הקשר, למרות קונפליקט נאמנויות שלא ניתן לפתור אותו, היו העלאת המורשת המשפחתית לפני השטח ויצירת תרבות משפחתית חדשה.

הקלות בה שתי האחיות שימרו את הנתק שיזמה אחת מהן, קיבלה הסבר במהלך הפגישות. דניאלה הזכירה לכל המשתתפים, שאבא שלה לא בקשר עם אחיו, מאז שהיא זוכרת את עצמה. אמא שלה, ניתקה את הקשר עם אבא שלה, כשהיא הייתה בתחילת שנות העשרים לחייה.

דנה ודן סיפרו שהם הכירו את הדמויות, אבל בגלל הנתקים, לא הייתה היכרות אישית אלא מרוחקת. שניהם הסבירו "שבגלל שלא מדברים, לא באמת אפשר היה להכיר וגם לא התעניינו בהם…"

לכן, אפשר להבין את החשש המשותף של דוד, דניאלה ודנה מכך שהמורשת המשפחתית, תהיה הפתרון הטבעי במשפחת דמיוני לקונפליקט שאינו ניתן לפתרון.

בזכות ההתגייסות של דניאלה מתוך הפחד שביתה דנה תנתק איתה את הקשר, המשפחה קיבלה הזדמנות לעשות משהו אחר. בטיפול עזר לארבעתם להציף את האמונות ואת התחושות האישיות סביב ניתוק קשר.

לקראת החתונה, דניאלה ודוד התפשרו ושינו את תפיסתם. שניהם התמקמו בציר ההורי של מערכות היחסים ביניהם וסיכמו שהם תומכים בדנה, בכל החלטה שהיא תקבל.

דנה, הופתעה והתקשתה להאמין שהוריה גילו גמישות, שנתפסה בעיניה קיצונית. למעשה, דנה הרגישה לראשונה בחייה, שהיא לא צריכה להסתיר ממשפחתה את הפגיעה ארוכת השנים שהיא חוותה. דנה דבקה בעמדתה לא להזמין את דורית ומשפחתה.

דן היה מופתע מהחלטת הוריו, בדומה לדנה. הוא אמר לדנה שהוא בניגוד להוריו, לא מרגיש שהוא יכול לתמוך בה בכל החלטה. מבחינתו, אם היא לא מזמינה את דורית ומשפחתה, היא פוגעת בו ובהוריהם.

דן העלה זווית נוספת במורשת המשפחתית. שאר בני המשפחה לא התייחסו להשלכות של ניתוק הקשר בהיבט המשפחתי הרחב. בטיפול, דן התגלה כמו הילד באגדה המלך הוא עירום. הוא הצביע על תרבות משפחתית, שעיוורת לפגיעה המערכתית שניתוק קשר יוצר.

המטרה העיקרית, למנוע ניתוק קשר בין בת לבין אימה הושגה. לא הושגה המטרה של יצירת תרבות אחרת סביב ניתוק הקשר. דבר שעלה בזכות הפרספקטיבה של דן, שהאירה בזרקור על אחד ממקורות התרבות המשפחתית.

בשביל להצליח לבנות תרבות חדשה סביב ניתוק קשרים משפחה, נדרשת עבודה נוספת, ללא איום של חתונה שתתקיים בעוד מספר שבועות.

נכון שהמצאתי משפחה דמיונית וגם טיפול כזה. אני מקווה שהקריאה איפשרה לצלול לעולם הטיפול המשפחתי בבגרות. למורכבות, לכוחות הפועלים ולתרבויות הגלויות והסמויות בתוך המשפחה, שעוברות מדור לדור.