מה עם אלה שבחרו לא להתחתן? טיפול זוגי לזוגות לא נשואים

כמעט תמיד, יש מחיר לכך שבחרת ללכת עם האמונה ועם הרצון שלך עד הסוף. ההתחלה של הסיפור הוא, בגילוי שיש לך דרך משלך. שתפיסת העולם שונה במשהו מהנורמות ומהתרבות של הסביבה. ככל שהזמן עובר, בטח הרגשת כמה השוני מקבל תגובות ממנה.

אחד היסודות שנתפסים מובן מאיליו, הוא מיסוד יחסים זוגיים, על ידי חתונה. משמעות המיסוד, הוא בין השאר, התערבות של מוסדות המדינה, בחיים האישיים. הדבר מתבטא ברישום מערכת היחסים האישית שלך בתעודת הזהות ויכול להתבטא גם בהטבות או בסנקציות כלכליות. למשל בקניית דירה, או בבקשה להלוואה.

יש זוגות, שעבורם הכנסת מוסדות המדינה לתוך הקשר, מרגישה כמו פלישה לעולם האישי, האינטימי. כל זוג מורכב משני פרטים, כך שהפגיעה עבור יחידת הזוג, היא כפולה. בנוסף, יש גישות שדוגלות בעצמאות ובפרטיות של מערכת יחסים זוגית. לכן, כל פומביות של היחסים, נחווית כמו חשיפה לשמש קופחת.

מאחר והבחירה המשותפת לא למסד את היחסים, היא שונה מהמקובל, יש לכך מחיר אישי וזוגי. חשוב לכבד את העצמאות המחשבתית ואת התפיסות האישיות, כחלק מבניית מערכת היחסים הזוגית. כך, יש לה סיכוי טוב להיבנות על תשתית ערכית משמעותית.

תשתית שתוכל לעזור להתמודד עם הקשיים, שהבחירה לא להתחתן מביאה איתה. על פניו, תהיינה אמירות שאין משמעות לחתונה בישראל. יכול להיות שיש זוגות שלא מיסדו את הקשר, שלא חוו קשיים וזה כמובן מבורך.

לעומת זאת, פגשתי בטיפול זוגי עם זוגות לא נשואים, אתגרים שהם נאלצו בשלב זה או אחר להתמודד, סביב הבחירה לא למסד את הקשר.

אילו אתגרים יש לזוג שבחר לא להתחתן?

בחרתי להשתמש במידע שעלה בשטח, מתוך לבטים שפגשתי בטיפולים. המכנה המשותף הרחב ביותר הוא, משפחות המוצא של בני הזוג. קיים עושר רב של מערכות יחסים משפחתיות כלפי כל אחד מבני הזוג וגם כלפי הזוג כיחידה.

הזוג כיחידה עצמאית במארג החברתי, נמצא במעמד בפני עצמו. למה הכוונה? החברה נוטה לעגן מערכת יחסים זוגית, באמצעות הענקת מעמד ייחודי ועצמאי. זאת באמצעות מיסוד הקשר, קרי חתונה. בפועל, מה שמגדיר את היחידה ומי שאחראי על קיומה, הוא בני הזוג עצמם.

אחת המשמעויות של מעמד היחידה הזוגית, היא בין השאר, לא בהכרח, משק בית משותף. מתוך כך, נגזרות משמעויות כלכליות וחברתיות רבות. למשל, מיקום המגורים של הזוג, מהווה אתגר עבור משפחות המוצא. מאחר ולכאורה הבחירה היא בידי בני הזוג ולכן יש לה השלכות כלפי משפחות המוצא.

למשפחות יהיה אתגר, למשל עם הבחירה תהיה לגור בסמוך או במרחק רב מהם. סוגיה זו עולה באופן טבעי בעיקר כשהזוג נכנס להורות. תשאלו ובצדק מה השוני בין בחירה זו, עם חתונה או בלי? השוני הוא היחס של משפחות המוצא, לקבל את המנדט העצמאי של ההחלטה.

זוג שבחר לא למסד את הקשר, לרוב ייתקל בסנקציות חברתיות. לרוב לא באופן ישיר, ממי שרואה את עצמו או את עצמה נפגע/ת מההחלטה. למשל, משפחה שבני הזוג בוחרים לגור במרחק של שעה נסיעה ממנה והדבר פוגע עבורה באיכות החיים, סביב הקשר עם הזוג ועם הילדים.

זוג שצריך לעמוד מול המשפחה ומול ההחלטה העצמאית היכן להתגורר והיכן לקיים את מרכז החיים, מקבל לרוב בברכה את הסוברניות על ההחלטה, לאחר החתונה. לעומת זאת, פגשתי זוגות רבים, שנתקלו בחוסר קבלה של החלטה סוברנית זו, בגלל שהם בחרו לא להתחתן.

אולי יורמו כמה גבות לאור עובדה זו, אבל כאן מתבטא אחד האתגרים הקשים ביותר. למעשה מדובר בשיקוף של הצורך החברתי המושרש כל כך, במיסוד מערכת היחסים הזוגית ובכניסה של הרשויות לתוכו. מיסוד הקשר, מהווה סמכות, שנרכשת על ידי הזוג מהמדינה, להיות עצמאית ואחראית על מערכת היחסים שלו.

לכן, עם כל הקושי, זוגות נשואים מצליחים בדרך כלל, להתמודד עם ההחלטות שלהם, בזכות הסמכות של החתונה, מול משפחות המוצא. לעומת זאת, זוגות שבחרו לא למסד את הקשר, נאלצים להיאבק בעצמאות שלהם. זאת, כמעט בכל החלטה שהיא בניגוד לאינטרסים ולתפיסות של גורם זה או אחר, במארג המשפחתי והחברתי שלהם.

איך יכול לעזור טיפול זוגי להתמודד מול הסביבה?

כמו שיכולת לראות, נגעתי כאן רק בקצה של האתגרים של זוג, מול משפחות המוצא. בטח מוכרת לך המציאות, כשהמאבק של המשפחה מול הזוג, חודר את שכבות ההגנה של מערכת היחסים הזוגית. אני מתאר לעצמי, שהמציאות בה הבחירה לא להתחתן גובה את מחירה, היא קשה עד בלתי נסבלת.

למעשה, הרבה פעמים, טיפול זוגי הוא מערכת של עזרה ראשונה, לאיחוד הקרעים במערכת היחסים הזוגית. ריפוי לצורך התמודדות על עצמאות הזוגיות ועל המשך קיומה הטבעי והמזין. משמעות הדבר היא, שכזוג מוצא את עצמו במאבק פנימי, סביב הריקושטים שעפים אליו מהמשפחות, הוא חייב לחזור לאיזון פנימי.

כאמור, השלב הראשון והקריטי הוא, לחזור לדיאלוג משותף וליצור מחדש ברית רגשית של עצמאות וסמכות היחידה הזוגית. מדובר בשלב כואב ועדין. אני בוחר להדגיש זאת, בגלל שמדובר בין השאר, בתשלום במזומן על ההחלטה לא להתחתן.

לכן, השלב של עבודה על הקרע הזוגי, מכיל בתוכו גם לקיחת אחריות על ההליכה בנתיב ייחודי, על היות הזוג שונה מתוך בחירה. יש זוגות שהם שונים מתוך בחירה, למשל זוגות חד מיניים, או זוגות מדתות שונות וכו'. מדובר בבחירות מודעות, בשונות שהיא נתונה מראש וידועה לכל.

לעומת זאת, זוג הטרו-נורמטיבי, שבוחר לא למסד את הקשר, שם את עצמו במשבצת של השונות מתוך בחירה. הכרעה, שיש לה מחיר חברתי שצריך יהיה לשלם אותו ביחד.

השלב השני בטיפול זוגי הוא, לחשוף ולגלות את השוני בתפיסות ובעמדות האישיות של כל אחד מבני הזוג כלפי מיסוד הקשר. רוב הזוגות שפגשתי, מעולם לא התעמקו בסיבות לכך שהם לא רוצים להתחתן. גיליתי, שיש שוני רב בין אנשים סביב גיבוש עמדה זו.

כמו כל מרכיב אישי של אמונות, ערכים ונורמות חברתיות, גם לתפיסה לא למסד את הקשר, יש בסיס רגשי. הוא נולד בין השאר, מהתנסויות אישיות בחיים. למעשה, אם תהיה לך הזדמנות לברר בתוכך מה הביא אותך להחלטה שלא להתחתן, מתוך עיקרון, יש לשער שייחשף סיפור אישי, רגשי.

לכן בטיפול, אפשר קודם כל לשקם את הפציעות האישיות והמשותפות ולחזור לתחושה של "אנחנו". בהמשך, ניתן ללמוד ביחד, את העולם האישי ואת ההיסטוריה של כל אחד מבני הזוג, על גיבוש העיקרון לא למסד את הקשר.

השלב הבא יהיה עבודה על אסטרטגיות התמודדות עם הסביבה. בדרך כלל השלב הראשון יהיה מול משפחות המוצא. בהמשך מול גורמים מוסדיים וגם מול מקומות עבודה ומול המערך החברתי. בנוסף, לאורך כל הטיפול, מתקיימת עבודה על התקשורת בין בני הזוג ועל חיזוק מערכת היחסים הזוגית.