מתוך ערפל הקרב: מה המשמעות של הפרט בזוגיות, בתנאים של חוסר וודאות מתמשכת?

המציאות ההפכפכה בארץ, היא קשה מנשוא. אנחנו רגילים כיצורי אנוש, לסדר את החיים במגירות של שגרה ובמדפים של מושגים. המלחמה שנמשכת כבר למעלה משנה, הופכת את הסדר במגירות השגרה ובמדפים של המושגים, אל תוך אי וודאות, שמייצרת ערפל קרב בחיים שלנו.

כל יום, לפעמים מספר פעמים ביום, מגיע משהו חדש ואחר, שטורף את הקלפים. פתאום אפשר להגיד על אירוע מסוים: "זה כל כך שבוע שעבר", על מה שפעם היינו אומרים: "זה כל כך שנה שעברה, או המאה הקדמת". חוסר הוודאות, נהייה הוודאות עצמה. דבר והיפוכו.

בתוך כל זה, אנחנו מנסים לשמור על שגרה. מנסים להיאחז במוכר ובידוע, למרות שהם כבר לא באמת נוכחים. הפרספקטיבות עוברות תהליכי שינוי וכך גם הערכים והעמדות שלנו. אולי אפשר גם לנסח, שהם מאותגרים כל יום מחדש וכתוצאה מכך הם יכולים להשתנות, גם בתדירות גבוהה.

מערכות יחסים הן רגישות, בעלות נטייה להיות מושפעות מתהליכים רגשיים ומתנועות בחיי המציאות. מאוד קשה לשמור על יציבות ועל קירבה בתוך מערכת היחסים הזוגית, כשהעולם החיצוני והפנימי סוער, כמעט כל הזמן.

במילים אחרות, הזוגיות בזמן המלחמה הנוכחית,  נמצאת ב"איסלנד". כל הזמן יש רעידות אדמה, סופות קרח, התפרצויות געשיות, חסימת צירים ופתחי הבית מכוסים בשלג שנערם במהלך הסערה. מעין רולטה רוסית, שלא ברור מתי, אם בכלל אנחנו נהיה הכתובת.

טוב, אנחנו ואיסלנד לא בדיוק… לא ממש… אין דמיון? ובכן, יש דמיון רב, בתהפוכות איתני הטבע באיסלנד, לתהפוכות המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון החום והמדברי. אני מניח, שלשמור על זוגיות באיסלנד, קל הרבה יותר מלעשות זאת בישראל, בזמן המלחמה. איתני מזג האוויר באיסלנד צפויים, ולכן ניתן להיערך אליהם בהתאם.

האתגרים האישיים בזוגיות

כשזוג נמצא זמן ארוך במצב של חוסר יציבות גיאו-פוליטי, כמו המצב הבטחוני בישראל במלחמת השביעי באוקטובר, המציאות האישית נעשית מורכבת. כל אחד מבני הזוג, צריך להתמודד עם מרכיבים רגשיים קשים כמו חרדה, חוסר אונים, חוסר שליטה, פחד, עוררות יתר, הימנעות ועוד.

אלה ואחרים, נהיים גורמי לחץ, שהם בעלי פוטנציאל להגעה למשבר אישי, שעלול להשפיע ולשנות את מערכת היחסים הזוגית. מאחר ואין אדם זהה לאדם אחר, ההשפעות, התגובות ודרכי ההתמודדות של כל אחד מבני הזוג, הן שונות. בנוסף, התמיכה והעזרה שכל בן זוג צריך, יכולה להיות שונה מאוד.

גורמי הלחץ והרגשות הקשים שמתעוררים ונמשכים למעלה משנה, גורמים לשחיקה ולדלדול המשאבים הפנימיים. תחושות כמו עייפות, לחץ חרדה וחוסר אונים, הופכות להיות "בני בית" בחיים האישיים והזוגיים.

טבעי, שכלים שהיו זמינים ופשוטים בעבר כמו תכנון סדר יום, שבוע, חודש ושנה, נהיים לא רלוונטיים. כל ניסיון לבסס שליטה ותכנון, מתגלים שוב ושוב כלא יעילים, ולכן מעוררים ביתר שאת את תחושות חוסר האונים, האכזבה והייאוש.

אלה, עלולים לייצר בית חרושת למחשבות שליליות ולתפיסת עולם פסימית וחסרת תקווה. במקביל, הן בקלות יכולות להוביל לירידה בערך ובביטחון העצמי. שאלות כמו "האם כל המצב הזה גדול עלי?", או "מה הסיכוי שלי להצליח לתמוך ולעזור לבן/בת הזוג שלי?"

קרוב לוודאי, כשאדם מתקשה להרגיש שיש בו יציבות פנימית, הביטחון העצמי שנשחק, יוביל לתגובות שונות בדינמיקה הזוגית. הוא יכול להרגיש בודד, חסר ערך ומעיק. התוצאה יכולה להיות אוסף של תגובות כמו ריחוק, הסתגרות, הימנעות ותקשורת עניינית בלבד.

הריחוק בדוגמה זו, היא אמצעי ודרך להגן על הנפש. אולי דרך להתמודד, אפילו לרגע, עם תחושה שיש תהום שנפערה בין בני הזוג. תהום שמתבטאת בבדידות נוראה, כך שהשאיפה היא, שהריחוק יאפשר לא להרגיש את התהום ואת התחושות שקשורות אליה.

ההשפעה של המצוקות האישיות, על מערכת היחסים הזוגית

המצוקה האישית, יכולה להתבטא בהמון דרכים. אני רוצה להדגיש כאן, שבשעת מצוקה ומשבר, הכלים שהיו זמינים בעידן הקודם, העידן של השגרה, לא בהכרח זמינים ולפעמים הם גם "נשכחו" במלחמה של השביעי באוקטובר. תגובות שבשגרה נתפסו תומכות ומכילות, בתקופת משבר עלולות להיתפס פוגעניות ולא מתחשבות.

אני מבין שאולי זה נשמע קצת עמום. הכוונה היא שבשעת משבר, ביחוד כזה שמתמשך ולא ניתן לראות את קיצו, הצרכים הרגשיים, נמצאים בטלטלה וחוסר יציבות, בהתאם למציאות המשתנה.

אם למשל בתקופת השגרה אמירה כמו: "אני רואה שפינית את המדיח, סחתיין עלייך." הייתה יכולה לתת תחושה שבן/בת הזוג רואה ומעריך/ה אותי. לעומת זאת, בשעת משבר, היא יכולה להרגיש כמו פלישה לפרטיות, ניסיון לשלוט וזלזול.

הדינמיקה הפשוטה והלא מודעת שנתתי בדוגמה, יכולה לעורר יחסי גומלין של תגובות לרגשות הקשים שהתעוררו. היא יכולה להתבטא בתגובות של  התפרצויות, ניסיון לפגוע רגשית, רצון "להחזיר", האשמות ועוד.

מחשבות שליליות עלולות לחלחל למודעות, שבהתאם יכולות לעורר צורך להשתמש בטקטיקה של מאבק, במקום בטקטיקה של דיאלוג. המשבר עלול ליצור תחושה של בדידות ביחסים, של חוסר תמיכה ולתחושה שעבודת הצוות נפסקה.

הרבה פעמים, בזמנים של משבר מתמשך, עלולות לצוץ ציפיות לא ריאליות מבן/בת הזוג. הלחץ המתמשך, או פרצי לחץ, יכולים לעורר את תחושות האכזבה וחוסר האונים שהורגשו לאורך המלחמה.

 בנוסף, התחושה והאכזבה האישית מחוסר היכולת לתמוך באופן דומה לזה שהיה בשגרה, מעוררת בתורה רגשות קשים כלפי העצמי כמו אכזבה, בושה, אשמה, חוסר אונים, חוסר ערך וייאוש.

כלים שיכולים לעזור לפרט ביחסים הזוגיים, בשעת משבר מתמשך

• מודעות עצמית: ישנה חשיבות גבוהה לאתר ולגלות מה עובר עליך, עמוק בפנים. ככל שההכרות עם התהליכים הרגשיים, תהיה זמינה לך, כך יתאפשר לך להיות בקשר עם המצוקות וגם עם החוזקות. אפשר להגיע לכך, פשוט בעזרת ניהול רישום בפתק בטלפון. למשל: " 07:30 הרגשתי חום בפנים, כי הייתה נפילה". או "10:45 הייתה לי הקלה כששמעתי שהיא הגיעה לעבודה".
• תקשורת פתוחה ושקופה: השקיפות, היא הכלי הכי נגיש והכי יעיל לבטא את עצמך במערכת יחסים זוגית. אין צורך להיות: בסדר, "על זה", או בשליטה כל הזמן. חשוב לעדכן גם ברגעים של: אין לי כוח לכלום, אל תצפה ממני בשעה הקרובה, אני מפוחד ועוד. עדכון והסבר מה אני מרגיש/ה עכשיו ומה אני יכול/ה או מסוגל/ה לתת, הם כלי עזר מדרגה ראשונה. בן/בת הזוג יכול/ה בעקבות העדכון, להתארגן בהתאם ולתת מענה סביר.
• סקרנות למצוקות של בן/בת הזוג: גם כשקשה לך, חשוב מאוד לתת כתף ולהתעניין עם מה מתמודד/ת היום בן/בת הזוג שלך. ההתעניינות, לא בהכרח דורשת ממך גם לפתור את המצוקות. עצם ההתעניינות, גורמת לקירבה והיא צעד תומך, אוהב ואנושי. כדאי לעשות בה שימוש על בסיס יומיומי.
• שיפור הביטחון העצמי: חשוב לחפש, לאתר ולגלות מה יכול להעלות ולהחזיר את הערך העצמי שנשחק. החזרת הערך והביטחון העצמי, היא משימה שיכולה לתרום המון לזוגיות. משבר מתמשך דורש כוחות שנשחקים שוב ושוב. אבל, כשהערך העצמי הוא ברמה טובה, אפשר לאזור כוחות מחודשים וכך להתמודד עם השחיקה.
• טיפול אישי: מניסיוני, הרבה פעמים הדרך לשפר את מערכת היחסים הזוגית, היא באמצעות עבודה אישית. טיפול אישי יכול לעזור לך להתמודד עם המשבר האישי ולחקור את עולמך האישי, גם בהקשר של הקשר הזוגי.