האם בזוגיות פרק ב', יחסים פתוחים יכולים לעבוד?

מה דעתך לדמיין לרגע זוגיות חדשה, שאפשר לבנות מאפס. כביכול, יש באפשרותך לקחת את כל ניסיון מערכות היחסים הזוגיות שצברת ולחשב מסלול מחדש. נניח, שלמדת דבר או שניים בחיים ונניח גם שהיו פעמים רבות, שלא העלית על דעתך שאפשר לשנות משהו בזוגיות הנוכחית.

אם אפשר היה לקחת את הניסיון שצברת, להכניס אותו לשייקר ביחד עם התובנות שלך על מערכת יחסים זוגית, היית מנסה? לערבב ולהקציף, עד שיצא משקה מושלם? בדיוק לפי מידותיך. מודל בוטיק, לכל שאיפותיך ומשאלותיך?

נכניס קצת קרח ופלפל חריף לתוך השייקר, ככה בשביל העניין, בשביל אריכות הזוגיות. מה אם הקרח הוא הפחד מפתיחת היחסים והפלפל הוא כניסה ליחסים פתוחים, כנקודת הפתיחה לזוגיות חדשה.

קדימה, להפעיל את השייקר ונראה מה ייצא.

עכשיו לטעימת המבחן. מדגם מספר 1: טעים בטירוף, שייק מלא ריגושים, מפוצץ בפלפל חריף שמפעיל את כל החושים. מעורר את היצרים ופותח את הנחיריים. מדגם מספר 2: שייק דוחה, מעורר בחילה. מציף פחדים של בדידות וקנאה. מדגם מספר 3 ואחרון: סתמי, חסר טעם, הפלפל החריף משתלט לרגע והקור של הקרח מאלחש את הטעם.

נראה, שלכולנו יש כמה קולות סותרים, שמתבטאים בו זמנית בתוך הראש. ככה, מבלי לדפוק חשבון, מבלי לרחם ומבלי לחוס עלינו. זוגיות פרק ב', היא עניין ענק וחשוב. באופן טבעי, כשאיפה היא לבנות אותה במודעות ומתוך למידה.

כניסה למערכת יחסים מונוגמית, עם אפשרות לפתיחת היחסים

מערכת יחסים מונוגמית היא בחירת המחדל התרבותית והחברתית, עדיין. יחד עם זאת, יש הרבה מודלים שמתייחסים אליה כבחירה אפשרית, אבל לא בחירה אוטומטית. בנוסף, אם בעבר מערכת יחסים לא מונוגמית הייתה בעלת תיוג עם גוון שלילי, היום היא הרבה יותר מקובלת.

אחת האיכויות הבולטות בזוגיות שניה ומעלה, היא היכולת לבחור. הכוונה היא, שיש לאדם בשלות, ניסיון חיים והזדמנות לעשות חשבון נפש. אחד התוצרים של חשבון הנפש הוא להגיע בצורה מגובשת: מה נכון לי, מה חשוב לי, מה הן ההעדפות שלי ועל מה נכון לי להתפשר.

ההזדמנות היא גם להניח בפני הזולת, את האמת שלי. ככה, בפשטות. מבלי לנסות ולהגיש אותה מוצנעת מתחת למצע של חסה יפה וטרייה. בהקשר לסקאלה של אפיון הרצף בין מונוגמיה לבין מערכת פתוחה, חשוב להגיע בצורה מגובשת, עם יכולת להתגמש.

בגרות ובשלות, יכולות כאיכויות לקדם אותך ישירות לכיוון הרצוי. נניח שאיזור הביטחון שלך הוא מערכת יחסים בלעדית. בה עיקר המיקוד הוא לתוך הזוגיות, לטוב ולרע. בעוד שמערכת יחסים לא בלעדית, החוץ מחלחל גם דרך הסדקים, אל תוך ה"אנחנו".

אפשר גם להבין, שכשהיום האלטרנטיבות הן רבות וגם יותר מקובלות, הסקרנות נפתחת ואיתה גם התיאבון. לפני כניסה למשא ומתן, או לצורך העניין לבסס תשתית למודל הזוגיות, אפשר לחשוב על תיזה של ביסוס מערכת יחסים מונוגמית, אם אפשרות לפתיחת היחסים בהמשך.

הפשרה יכולה להיות למשל על תזמון השאלה אם לפתוח את היחסים. פשרה יכולה להיות סביב הישארות במונוגמיה, אם זה מה שנכון לאחד הצדדים. פשרה יכולה להיות כל דבר, שיאפשר לך לחיות בשלמות עם עצמך.

התחלת היחסים במערכת יחסים פתוחה

האפשרות למסד קשר, כשמערכת היחסים היא לא בלעדית היא חדשה. בוודאי לדורות שמעל גילאי ה-40 לחייהם. דרך החיים הזו, מצריכה השקעה רבה, תשומת לב ועבודה רגשית קשה. כשמדובר בבניית קשר משמעותי חדש, לאחר קשר אחר ארוך, ההשקעה הזו לא מובנת מאיליה.

מורכבות נוספת, היא למצוא פרטנר/ית באותה הגישה ועם מוטיבציה דומה להתנסות בכך. למעשה, מדובר בצעד חלוצי יחסית, אבל לא לגמרי לבד בחברה הישראלית.

בניית תשתית על בסיס יחסים פתוחים, מכל סוג שלהם, היא צעד שמגיע עם בגרות, אחריות והתחשבות. שוב, היתרון של זוגיות חדשה, הוא הבשלות להביא את עצמך, עד הסוף, תוך חיפוש התאמה עד כמה שיותר מלאה, לדברים שהם ביסוד נשמתך.

לכן, להביא את האמת שלך, זו בעיני איכות של התחשבות. היתרון במציאת שותף/ה לזוגיות פתוחה, הוא שקרוב לוודאי זו תהיה גם התנסות יחסית בוסרית עבור שני בני הזוג. התנסות שרצוי להשתית על למידה משותפת.

פגשתי זוגות שונים בטיפול, שהתלבטו איך להגשים את החלום המשותף, גם להיות בקירבה, גם להיות באינטימיות וגם להיות במערכת יחסים פתוחה. שאלות על גבולות הקשרים שיש מחוץ לזוגיות, טיב ומשך הקשרים, שיתוף אודותם או שמירתם בפרטיות, הן חשובות ביותר.

למעשה, ללא למידה תוך כדי תנועה. שיתוף ברגשות שמתעוררים, הן נעימים והן קשים, הוא החכרי לבניית מערכת יחסים זוגית בריאה. במיוחד כשזוג נכנס להתנסות שרובה לא ידוע. שמעורבות בה דמויות משנה במחזה, שיכולות להיות משמעותיות בתוך הדרמה הזוגית.

בשביל להצליח, צריך ליצור מודל של למידה. מודל שכל זוג חשוב שימציא לעצמו, בשביל להפחית פגיעות ולשפר את הקירבה ואת האינטימיות.

יצירת מודל אישי

אני מאמין גדול בהתאמה אישית, כמעט בכל תחום בחיים. כשמדובר במערכת היחסים הזוגית שלך, למה לא לפרגן לעצמך בענק? נוצרו הנסיבות, אולי בכלל זה לא מה שרצית, והזוגיות התפרקה. בכל זאת, יש לך מוטיבציה לבנות זוגיות חדשה, עם תקווה להיות בה לשנים רבות.

איך היא לא תהפוך משעממת עם השנים? איך לא תהיה בה תחושה של "הכל כבר מובן מאליו"? איך יתאפשר לך להרגיש שמה שרצית התגשם? איך אפשר יהיה לדעת?

בתחילת הדרך, עוד שום דבר לא קרה ושום תשתית משמעותית לא הונחה. בדרך כלל, זו היכרות ראשונית, עם הרבה התלהבות, התאהבות והאבה אנרגיות טובות. כדאי וחשוב לחגוג על כל הטוב הזה, ככל שהוא נמשך.

בשביל להשביח אותו וגם לזקק אותו למשמעות ויחסים, צריך להכיר. הכוונה שלי, "לעבוד בזה". פשוטו כמשמעו, להתאמץ ולחשוף על עצמך ולהסתקרן ממי ועל מי שבן/בת הזוג שלך כאדם, כסובייקט.

בזוגיות חדשה, בגיל בוגר, סוגיית אופי היחסים בין מונוגמיים לפתוחים, היא נדבך חשוב ביותר. כידוע, זוגות רבים נפרדים סביב בגידות וחוסר נאמנות. לכן, הדבר מלמד כמה רגישות יש בחברה שלנו לשבירת האמון ולתחושה של בגידה.

בהינתן שיש לך בחירה, יכול להיות שלפני הצהרה לבן/בת זוג פוטנציאלי/ת, חשוב להגיע במוכנות כמה שיותר מלאה: מה נכון לך, מה המגבלות שלך, מה היית רוצה? מה הציפיות מעצמך? מה הפנטזיות? אפשר להעלות שאלות ולענות עליהן, בעיקר כשהן נמצאות במודעות.

לשם כך, אפשר להיעזר בחברים, במשפחה, בפורומים שונים וגם בטיפול.