זוגיות במשבר, כשמה כן היא. מדובר על מצב בו קיים שבר עמוק ביחסים, שמטבעו גורם להקצנה בהתנהגות ובתקשורת. מאפיין נוסף של משבר, הוא נטייה לראייה דיכוטומית המציירת את היחסים בצבעים חדים של שחור או לבן. לכאורה, עיוורון צבעים בו נעלמו כל צבעי הקשת ונותרו רק שני צבעים: שחור ולבן. במילים אחרות, כשזוג מגיע לטיפול זוגי בשעת משבר, תהיינה אמירות כמו: "אני כאן לברר אם להיות או לחדול." או "נשבר לי מהזוגיות הזו, היא לא מובילה לשום מקום. או שיהיה שינוי מייד, או שניפרד. אין לי כוחות יותר."
אם מצאת את עצמך עכשיו במצב של משבר ביחסים, יש לשער שקשה לך לעצור לרגע ולהתארגן. קרוב לוודאי שהתחושות הקשות כמו זעם, אשמה, בושה, תסכול, חוסר אונים, פחד ועצב עולים ומציפים אותך שוב ושוב במהלך היום. אני מניח, שעשית בימים האחרונים ניסיונות רבים להימנע מכל אינטראקציה עם בן/בת הזוג. אולי הילדים במקרה נמצאים הרבה יותר זמן בחברתך, כי הנוכחות שלהם ממסכת את המפגש הכואב. אולי פתאום יש לך זמן לכל התחביבים מחוץ לבית והגעת לכושר שיא, כתבת את השיר שכל כך רצית למחברת והצלחת סוף סוף להרכיב את הפאזל של המונה ליזה של 3000 חלקים שקנית לעשות ביחד בחופש שלא יצא לפועל. סתם כי בא לך.
משבר עמוק ביחסים הוא לרוב תוצאה של תהליכים בין אישיים שאינם מדוברים ולפעמים אינם נמצאים במודעות של שני בני הזוג. נניח שבתחילת היחסים לקחת על עצמך להכין את האוכל בבית. יש לך נטייה טבעית לבישול וגם רצית קצת להרשים בתחילת היחסים. בשלב הזה, קיבלת המון פידבק וכתוצאה מכך גם השקעת יותר. עברו עשר שנים ומצאת את עצמך בתפקיד של "קייטרינג הבית" . במקביל, גם הילדים למדו לתגמל אותך ולאט לאט, נמאס לך. אבל לא רצית לאכזב. לא רצית להתלונן. כולם היו מרוצים וכביכול בשבילך, הקייטרינג הוא הרי ללא מאמץ.
יום אחד שמת לב, שהפכת גם לשירות ניקיון המטבח בבית. ראית שהמתבגר הכין לעצמו חביתה והשאיר את הכיריים מלאות בשפריץ של שמן, המחבת מונחת כמובן על השיש, מלוכלכת וכבודו שם את הכלים בכיור. ניקית תוך כדי חריקת שיניים וסינון משפט ארסי בינך לבין עצמך וספגת. למחרת, ההורה השותף שלך, אמר שהיה נחמד לקחת ביום שלישי משהו אחר לעבודה, כי משעמם לאכול את אותה המנה כל יום שלישי. זאת, בתוספת הומור שחור, "לפי האוכל שלך, אפשר לדעת איזה יום היום." כאן נשברת. התרסקת.
הרגשת את חוסר הערך והזלזול מתעוררים בתוכך ופתחת בנאום שהפיל את בן/בת הזוג שלך לריצפה. הכל השפריץ לך והרגשת זוועה. עכשיו, הדבר היחידי שיכול לעזור לך, הוא שינוי ביחסים. להיות, או לחדול. נכון, לא הייתה בגידה, או משהו איום ונורא שנעשה לך. בעצם המשבר הוא בגלל ששתקת לאורך כל היחסים, בגלל שעשית שינוי כל כך מהותי כששיתפת ובבת אחת הצבת גבולות. המשבר הוא גם תוצאה של דחיסה של רגשות קשים וגם תוצאה של שינוי פתאומי ביחסים שחוללת. מה קרה לבן/בת הזוג שלך?
איך טיפול יכול לעזור בשעת משבר?
טיפול זוגי בשעת משבר, יכול לעזור לשני בני הזוג בשלב הראשון להתארגן. הרבה פעמים, אני מציע ברית בין שלושתנו שהנושאים הנפיצים, ידוברו רק במפגשים הטיפוליים. בגלל שהנטייה שלנו בזמן משבר היא לפצל את העולם לשני קטבים כמו רע וטוב, להישאר ביחד או להיפרד ולשחור ולבן, הסיכוי שבבית תצליחו לקיים דיאלוג מווסת הוא נמוך. לרוב, אחד מהצדדים זורק אמירה אימפולסיבית, הצד השני מגיב באמירה דומה ולמעשה יכולה להתקבל החלטה הרת גורל, כמו להתגרש, מבלי לשקול אותה לעומק. לכן, אם הפגישה הטיפולית מוסכמת כמקום בו אפשר לדבר על הכל, יש את היכולת שלי לעזור לייצר דיאלוג, לאפשר נסיגה מאמירה שנאמרה מתוך כעס ותסכול וגם לבקש סליחה.
מניסיוני, בשביל לשנות יחסים ממצב של משבר למצב של וויסות, נדרשים מספר מפגשים. זו תקופה בה נדרש המון מאמץ משני בני הזוג לקחת אחריות מלאה על התהליך ועל ההחלטות שהתקבלו במפגשים בבית. טבעי שתהיינה נפילות שמעוררות אשמה, תסכול ואכזבה. בדרך כלל, לאחר מספר מפגשים, במידה וההחלטה היא להמשיך בזוגיות, נעשים שינויים משמעותיים בעבודה משותפת ובסופו של דבר, מתאפשרת יציאה מהמשבר. יש זוגות שממשיכים בטיפול, לבנייה עמוקה מחדש של מערכת היחסים ויש זוגות שהמטרה שלהם היא יציאה מהמשבר, עם אפשרות לחזור לטיפול מעמיק בהמשך.
טיפול אישי, מתאים למי שההעדפה או הנטייה היא לעבודה אישית פנימית מעמיקה. בנוסף, הוא מתאים כשבן/בת הזוג לא מעוניין/ת בטיפול זוגי. אפשר לשנות יחסים ולצאת ממשבר, גם כשהשינוי מגיע מאחד מבני הזוג. השינוי, מפגיש את בן הזוג השני עם המציאות החדשה ומאלץ את שני בני הזוג להתמודד עם השינויים. החיסרון הוא, שבן הזוג שמתנגד לעבודה משותפת, נמצא בעמדה סבילה. כלומר, לרוב הטיפול מוביל לשינויים ובן הזוג שלא נמצא בטיפול, פוגש בן זוג שעובר שינוי, כתוצאה מכך היחסים המשותפים, עוברים שינוי. השאלה אם אפשר יהיה לצאת מהמשבר, כשההובלה נמצאת רק אצל אחד מבני הזוג. הרבה פעמים התשובה היא כן, כי הטיפול מלמד איך לייצר תקשורת שפותחת את הקשיים ומנסה לפתור אותם בדיאלוג משותף.