ילדים להורים גרושים

עד כמה מפחיד לחשוב שהילדים שלך יהיו ילדים להורים גרושים?

ההנחה הרווחת בישראל היא, שחתונה היא לנצח ומפרקים משפחה רק מחוסר ברירה. כלומר, גירושים הם לא ברירית המחדל לקשיים ומשברים בזוגיות. מכאן שהמסר הסמוי הוא, שגירושים הם מעשה שלילי, אך לפעמים אין ברירה ואז עדיף לנקוט בצעד זה. בנוסף, ילדים פוגשים במסגרות החינוכיות מספר גובר והולך של ילדים להורים גרושים וכך מגיעים למשפחה מסרים מורכבים מהילדים עצמם. אם חשבת שהמסר הוא פשוט, ככל שהניסיון שלך להתעמק בסוגייה, כך יש לשער יגבר הבלבול.

כיום, ישנן מגמות הקוראות ליחסים פתוחים מסוגים שונים ויש משפחות המושתתות על פוליאמוריה (ריבוי אהבות). משפחות בהן הילדים גדלים לתוך מארג משפחתי שונה מאוד מהמודל הקלאסי של זוג הורים, שיכול להיות מורכב גם מהורים מאותו המגדר ועוד. מכאן, שגם אם מסגרת פוליאמורית משתנה ו/או מתפרקת, הילדים שגדלו בה, יצטרכו להתמודד עם אתגרים רגשיים, בדומה להורים במודל הקלאסי, שיחליטו להתגרש. במילים אחרות, בין אם הקמת משפחה קלאסית ובין אם בחרת מודל אחר, פירוק ו/או שינוי המסגרת, יעמיד את הילדים מול הקשיים של ילדים להורים גרושים.

מה הן החששות הנפוצות לפני גירושים?

מניסיוני בטיפול אישי, בטיפול זוגי ובטיפול במשבר גירושין, החששות הראשונות הן מה יקרה לילדים לאחר שינוי המודל הקיים. בין השאר, נפוצים פחדים סביב הסלמה של ריבים בין ההורים, שיזלגו לילדים. ישנם הורים החוששים למצבם הכלכלי של הילדים, שבעקבות פירוק המשפחה המשאבים שהיו זמינים יצטרכו להתחלק בין שני בתים, דבר שלא יתאפשר לספק רמת חיים דומה. דאגות נפוצות הן למצבם הרגשי של הילדים כגון: ירידה בלימודים, בידוד חברתי, מתח בין האחים, יצירת קואליציה עם אחד מההורים, דיכאון, חרדה, הגברה של בעיות קשב וריכוז, קונפליקט נאמנויות ועוד. מה מתעורר בך בקריאת החששות הנפוצות? מה הייתה התרומה שלך לרשימה? עם מה הזדהית?

אחד המניעים הבולטים כשמתעורר משבר בזוגיות, הוא לשמר אותה בכל מחיר, בגלל הפחד לגורל הילדים אם תתקבל החלטה להתגרש. לעומת זאת,  יש קול אחר בו המניע העיקרי במהלך משבר בזוגיות, הוא לא לגרום סבל לילדים בגלל המשבר של ההורים, כך שהכיוון יהיה להתגרש השביל להקל את המצוקה של הילדים. זו דילמה, איתה צריך להתמודד כל זוג הורים, הן כיחידה הורית והן כל הורה בפני עצמו. זאת, מאחר והאחריות והיכולת לשנות את המבנה המשפחתי הן בסופו של דבר בידי ההורים. אולי זהו הקושי העיקרי שניצב לפני, שהאחריות היא אצלך. כך שכל החלטה שתתקבל, השלכותיה תהינה בסופו של יום תוצר שלך. אין פלא שזהו צומת מפחיד ומלחיץ.

מהו המחיר החברתי שישלמו הילדים?

זו שאלה מורכבת, שיהיה לך קשה לחזות את תוצאותיה. חשוב לזכור, שכל ילד וילדה מגיבים בדרך שלהם. כלומר, מעבר למארג החברתי אליו הילד שייך ואיתו עליו להתמודד, השוני הוא גם תלוי אישיות. בדרך כלל, ילדים להורים גרושים בתחילת התהליך נפגשים עם שאלות שקשה להם לתת מענה. המבוכה, עלולה לגרום לילד מתח, פחד מדחייה ועוד. למשל, שאלה פשוטה לכאורה כמו "למה הורים שלך התגרשו?" יש בה פוטנציאל ללחץ רגשי כביר. ככל שהילד חשוף יותר למשבר הזוגי, כך הוא נושא בתוכו יותר מידע שאינו אמור להיות ברשותו וכך הוא מועד יותר ללחץ רגשי.

למה הכוונה? אם ילד אינו יודע לנשל שאמא בגדה וזו הסיבה להתחלת שרשרת התהליכים שהובילה לפרידה והיה חשוף "רק" למריבות קשות, הוא לא יצטרך להתלבט איך להסתיר את הבגידה של אמא באבא. אם הוא היה חשוף גם לבגידה, הוא יצטרך להתמודד עם דילמות מורכבות של עולם המבוגרים, קרוב לוודאי ללא כלים מתאימים. בשני המקרים הוא יצטרך לשלם מחיר רגשי, אך במקרה של החשיפה לבגידה, המחיר עלול להיות כבד מידי. במילים אחרות, יש לשער שהוא יזדקק לטיפול פסיכולוגי, במקביל לתהליך הגירושין, כדי שיוכל לקבל מענה רגשי להתמודד עם עולם המבוגרים, מול בני גילו.

באופן טבעי, יש לקחת בחשבון את גיל הילדים, על מנת להתארגן סביב ההתמודדות החברתית עם פירוק המשפחה. חשוב לאפיין את הרקע החברתי ממנו הילד מגיע. לפעמים יש ילדים הלומדים במסגרות שונות מהמסגרות הילדים כגון חינוך מיוחד, אנתרופוסופי, דמוקרטי, דתי (אם המשפחה חילונית/מסורתית), חילוני (אם המשפחה דתית/מסורתית) ועוד. בנוסף, פעמים רבות, קיים פער בין הציפייה החברתית שלך ההורה, לבין התנהגות הילדים בפועל. בכל מקרה, חשוב להתכונן למשאבים רבים שהילדים יצטרכו להשקיע בשונות החברתית החדשה, איתה הם יידרשו להתמודד.

שינוי הסטטוס המשפחתי, גורם לילדים שינוי במארג החברתי. לרוב, התגובות של קבוצת השווים שונות, אך המאפיין הבולט הוא התייחסות לפירוק המשפחה כדבר שלילי. במילים אחרות, גם אם פעלת לפרק מערכת יחסים שהייתה הרסנית לחיי הרגש של הילדים, לא תוכל להיות לכך הלימה במציאות החברתית של הילדים. הרי מה שהיה לא מותאם עבורם במערכת הזוגית, לא אמור להיות נגיש להם באופן בו הוא אמור להיות דבר טבעי לעמוד מול אמירות קשות. למשל, אם פירקת את המשפחה בגלל אלימות מילולית, כלכלית ורוחנית אלו מונחים שאינם שגורים בשפה של הילדים והם לא יוכלו לענות על שאלה כמו "למה דווקא עכשיו ההורים שלך החליטו להתגרש?"

איך הילדים יתמודדו עם שני בתים?

אחד האתגרים שיהיה עליך להתמודד איתם, הוא למצוא פתרון לצורך שלך למצוא חלופת מגורים. כלומר, הפרידה חופנת בתוכה שינוי פיסי של יחידת ההורים, לרוב לשני בתים. יהיה עליך לשקול מהו העולם הרגשי של כל ילד ולנסות לדמיין תרחישים שונים עבורו. לא בהכרח, יהיה לך עם מי לעבוד, תלוי במצב היחסים ביניכם, ההורים. יחד עם זאת, תצטרכו לקבל החלטות שיאלצו את הילדים להתמודד איתן, הן בפן הרגשי והן בפן הלוגיסטי. יש מקרים, שאחד ההורים מחליט לעבור לישוב אחר מחוץ לטווח של המסגרות החינוכיות הנוכחיות. כאן, תעלה דילמה קשה ביותר אילו החלטות לקבל.

בסופו של דבר, המערכות החברתיות של הילדים נגזרות בעיקר מהמסגרות החינוכיות, אך גם מהרשת החברתית של ההורים ושל המשפחות. יש היום מודל ביניים הנקרא nesting, בו הילדים נשארים בבית המשפחה. כל הורה שוכר לעצמו דירה קטנה וההורים חולקים ביניהם את השבוע ומנהלים "שגרה" עם הילדים בבית. כך, הילדים לא צריכים להתמודד עם לוגיסטיקה. החיסרון הוא, עלות כלכלית גבוהה, כלומר להחזיק שלוש יחידות דיור. בנוסף, זהו רק פתרון זמני, מאחר וכל הורה רוצה לבנות חיים מלאים ואולי גם להקים זוגיות חדשה ולהביא עוד ילדים לעולם.

כלל האצבע הוא, ששני ההורים יגורו קרוב, כך שהילדים יישארו במארג החברתי המוכר והידוע, ללא תלות בזמני השהות שייקבעו. למשל, מארג בו שני ההורים גרים במרחק הליכה. הדבר מציאותי, רק כשהיחסים של ההורים טובים והם נמצאים בקשר טוב המתבסס על דיאלוג. כך, ניתן להציב גבולות לילדים, אך גם להיות גמישים במקרים בהם אחד הילדים מתגעגע להורה מסוים. בסיטואציות מסוימות, אפשר להציע ביקור קצר ולחזור להורה שאצלו זמני השהות. יחד עם זאת, שניכם אנשים מבוגרים, עם חיים אישיים ויכול להיות שהמציאות האישית מכתיבה מעבר למרחק של חצי שעה עד שעה של נסיעה ואולי גם יותר.

כלומר, הילדים שלך, יצטרכו להתמודד עם החלטות שיהיה עליך לקבל. הילדים אינם מחליטים על גירושים, על זמני שהות, על משמורת, על תנאים כלכליים ועוד. אין החלטה אחת שתענה על כל המשתנים באופן אופטימלי. מניסיוני, חשוב להיכנס למהלך של הפרדת הבתים עם כמה שיותר גמישות ולזכור את הרגישות של כל ילד. הילדים יצטרכו להתמודד עם הפרדת הבתים ויהיה עליך לתווך שוב ושוב את ההחלטה שהתקבלה. יש לשער, שחלקים מתוך ההחלטות הן פשרות, או אילוצים שהיה עליך לקבל. עם כל המורכבות, מסר ברור משני ההורים, יעזור לילדים להכיל את המציאות חדשה, בה תהיה להם משפחה בשני חלקים.

ירידה ברמת החיים בעקבות גירושין

באופן לוגי, המשאבים שהיו לכם כמשפחה המקיימת משק בית אחד יצטרכו לקיים שני בתים. איך שלא נסובב את הפאזל, הוא יצטרך בסופו של דבר להיות מורכב משתי יחידות כלכליות נפרדות. אחד הקשיים שילדים צריכים להתמודד איתו, הוא ירידה ברמת החיים. בנוסף, כל משק בית יתקיים מתקציב שונה. הילדים יצטרכו להכיל פערים כלכליים בין ההורים, דבר שעלול לייצר הזדהות עם אחד מההורים, למשל ההורה עם האמצעים הפחותים. בנוסף, נוצר קונפליקט נאמנויות בלתי פתיר אצל הילדים, עם מי להזדהות. עולות שאלות כמו איזה צד צודק?

המצב הכללי משפיע על הילדים, מאחר ובין השאר אין להם שליטה עליו. הילדים משתלבים במארג הכלכלי, כפי שיהיה ביכולתך לספק להם. הדבר בא לידי ביטוי למשל בתשלום מזונות להורה האחר, או במצב בו הוחלט שאין מזונות, אך עדיין הילדים חשופים לפער הכלכלי שנוצר. אלמנט משמעותי הוא החופש ההורי לקבל החלטות כיצד לנהל את ההורות במהלך זמני השהות. כאן, יש הורים המתאמים ביניהם "הטבות כלכליות" כגון חוגים, קניות, מתנות ועוד. כך, הילדים חשופים פחות לפערים בין ההורים. בפועל, הורים רבים מבקשים לעצמם עצמאות וחירות בזמני השהות. כך, הילדים חשופים להתמודדות על "הכיס" של כל הורה והם עלולים להיות במצוקה רגשית גוברת והולכת.

קונפליקט – דיאלוג ומה שביניהם

היחסים הרגשיים והטכניים בינך לבין ההורה השותף, הם קריטיים לרווחתם הרגשית של הילדים. אם בקריאת שורות אלה, הנך בצומת לפני תהליך הגירושין, חשוב לקחת בחשבון שככל שהיחסים יהיו טובים ונעימים, כך ייטב לילדים. ילדים החשופים לקונפליקט גבוה בין ההורים המתבטא בין השאר בוויכוחים, כעסים, שתיקות, האשמות, עלבונות ועוד, נאלצים להתמודד עם השלכות רגשיות קשות. לעומת זאת, ילדים החווים גירושין שנערכים בדיאלוג, כלומר באווירה נעימה, קבלת החלטות משותפת, שקיפות בין ההורים ועוד, יחוו פחות לחץ רגשי. עדיין, הגירושים עצמם יהוו נטל רגשי וחברתי על הילדים.

יש לשער שהרצף בין קונפליקט לדיאלוג, ממקם את רוב ההורים בסופו של דבר בין הקצוות. טבעי, שגירושין יובילו אותך מבחינה רגשית לכיוון הקונפליקט. לא סתם החלטת, גם אם לא בלב שלם לפרק את המסגרת המשפחתית ולהכניס את הילדים שלך למסע הגירושים. מובן שהצטברו אצלך משקעים, מחירים רגשיים ועוד. יחד עם זאת, הדרך בה יתנהלו היחסים עם ההורה השותף, תלויה לחלוטין בידיך ובשליטתך. אי אפשר לריב לבד. בשביל ריב, צריך לפחות שניים. ככל שהיחסים עם ההורה השותף יהיו טובים יותר, כך הילדים ישלמו מחירים קטנים יותר.