זוגיות היא למעשה מערכת יחסים בין שני בני אדם. מתוך כך, זוגיות היא בין השאר תוצר של מערכת היחסים שמתקיימת ביניהם. מערכות יחסים מטבען הן דינמיות. כלומר, משתנות ללא הפסקה ומושפעות מהאישיות וממהלך החיים של כל אחד מבני הזוג ומהאינטראקציה ביניהם. בנוסף, מערכת היחסים הזוגית מושפעת ממערכות חיצוניות המשפיעות עליה. למשל, משפחות המוצא של בני הזוג, הילדים שלהם, מצב התעסוקה, המערכות החברתיות האישיות והמשותפות והרשימה היא ארוכה מאוד. לכן, המרכיב העיקרי שדרוש בשביל לקיים מערכת יחסים זוגית, הוא גמישות לשינויים שהם בלתי נמנעים.
מרכיב בסיסי נוסף, הוא אמון. למה הכוונה? יצירת מערכת יחסים זוגית, דורשת בין השאר להיכנס לעמדה של סיכון מבחינה רגשית. התלות הרגשית היא חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים משמעותית, מתעצמת במערכת יחסים זוגיות. בשונה מידידות או מחברות בהן יש גבולות יחסית ברורים של תלות רגשית, בזוגיות הנטייה הטבעית היא לשלב במרכיב הרגשי, אהבה רומנטית. ההבניה החברתית, לימדה אותנו שאהבה רומנטית חופנת בתוכה אהבה גם בחולי, גם בעוני, גם בדיכאון וגם בכל מצב קשה.
בשביל להיות בעמדה שיכולה לתמוך ולהישען, צריך להסתכן ולתת אמון שבטוב או ברע, תינתן תמיכה. אמון הוא מרכיב כל כך בסיסי בזוגיות, אבל הוא בדרך כלל מובן מאליו בתחילת הקשר ורוב הזוגות לא נעצרים בבניית היחסים, לבנות אמון ביניהם. רוב הזוגות פשוט "זורמים". הבעיות המשמעותיות בזוגיות, הן תוצר ישיר, או תוצר לוואי של מרכיב האמון. בקצה אחד של הרצף, הבטחה להוציא את הבגדים ממייבש הכביסה שלא התבצעה, היא הפרה של האמון. בקצה השני של הרצף, קיום יחסי מין מחוץ לזוגיות ביחסים מונוגמיים הוא הפרה של האמון. הפגיעה הרגשית סביב מייבש הכביסה, יש לשער שהיא אינה כה כואבת כמו בקיום יחסי מין מחוץ לזוגיות. אבל, ללא אמון, לא ניתן לקיים מערכת יחסים זוגית מיטיבה לאורך זמן.
איך אדע איזו זוגיות מתאימה לי?
השאלה יכולה להיבנות משני חלקים. החלק האישי והחלק הזוגי. יש לשער שמתוך היכרות עם עצמך, יתאפשר לך להיזכר מה היו התפיסות, הערכים והפנטזיות שלך לזוגיות. אם בשלב זה אין לך זוגיות, זו הזדמנות נפלאה לשאול את השאלות האלה וגם להעלות אותן על הכתב. זוגיות היא למעשה יצירה של שני בני אדם, כך שהתשובה מה יתאים לך, חייבת להתבסס על האישיות, על הערכים, על ניסיון החיים, על האמונות ועל השאיפות שלך. כל אלה ומרכיבים נוספים, יכתיבו עבורך את התשובות.
אחד הקשיים העיקריים שאני פוגש בטיפול זוגי וגם בטיפול אישי, הוא פער בין הגורמים שציינתי, לבין התוצאה בפועל. בנוסף, רוב הזוגות נופלים, באופן טבעי למלכודת של נוקשות בשימור היחסים. זאת, בניגוד למציאות המשתנה והטבעית של החיים. כלומר, על מנת לשמר מערכת יחסים שמתאימה את עצמה למציאות כל יום מחדש, נדרשת גמישות של בני הזוג, להיפגש ולדבר על השינויים שמתרחשים במציאות. רוב השינויים, אינם בשליטה של בני הזג. למשל, ירידה בהכנסה עקב אובדן מקום עבודה של אחד מבני הזוג, או ילד שקם בבוקר חולה וצריך להחליט מי יפסיד יום עבודה.
אני יכול לתת לך שלושה כלים פשוטים, כדי לייצר ולשמר מערכת יחסים זוגית טובה דייה. הכלי הראשון הוא לשבת ולכתוב, מה חשוב לך מבחינת ערכים, אופי, סוג היחסים: פתוחים – סגורים, קשרים עם משפחה וחברים, מעמד חברתי ומעמד כלכלי. בנוסף, התבוננות על ניסיון החיים שלך ומה מתעורר בך סביב זוגיות, מתוך מה שעברת עד היום. הכתיבה עוזרת להתייחס לדברים שמאוד משמעותיים בשבילך. כאלה, שהכרחי שיעבדו טוב בשבילך במערכת היחסים הנוכחית, או במערכות יחסים חדשות.
כלי שני, הוא להסתכן. נשמע מפחיד? בצדק. זוגיות היא מערכת יחסים מאוד צמודה ולכן היא מועדת מטבעה ליצור פגיעות של שני הצדדים. בלי להסתכן, לא תהיה לך הזדמנות להיות באמת בתוך מערכת יחסים זוגית וגם לא יתאפשר לך ליהנות ממנה. אם הנחת היסוד שלך תהיה שבזוגיות קיימת פגיעה, כבר הגעת להישג משמעותי. כך, כשתתרחש פגיעה, ללא כוונה מאחד הצדדים, יתאפשר לך ליזום ולנהל דיאלוג על הפגיעה. אני מניח מראש, שמערכת יחסים, בה יש כוונה מודעת וגם תכנון של אחד הצדדים או של שניהם לפגוע בבן/בת הזוג, היא אינה מערכת יחסים טובה.
כלי שלישי הוא לקחת אחריות. מערכת יחסים המושתת על אחריות אישית ועל אחריות משותפת על היחסים, היא בבסיסה מערכת יחסים בריאה. אם ישנה הסכמה, שאחד המרכיבים הקשים במערכת יחסים הוא פגיעה, עלבון, הפרת אמון ועוד, לקיחת אחריות היא התרופה לכל אלה. אם שכחת להוציא את הבגדים ממייבש הכביסה, למרות שהבטחת, יש לשער שגרמת בלי כוונה לאכזבה ואולי גם ערערת את האמון בך, אם הדבר חוזר על עצמו.
חשוב שתהיה לך יכולת לקחת אחריות על החלק שלך ביחסים. למשל בדוגמה של מייבש הכביסה. אם יתאפשר לך ליזום שיחה, להסביר מה קרה לך, לשתף בהרגשות וברגשות שלך, לשאול את בן/בת הזוג על התחושות שלו או שלה. לתת להם תוקף כמו "זה באמת מבאס ומעליב". אז, חשוב והכרחי לבקש סליחה. כך למעשה, יתאפשר לך לשמש מודל איך לעשות תיקון גם כלפיך. כלומר, לקחת אחריות על התקלה, על הרגשות הקשים שעוררת ועל התיקון.