איך מתחילים באוקיי קיופיד?

עוד ערב חלף, אפליקצית היכרויות אחת מיני רבות, חיממה את המכשיר. היד מנסה לשחרר, אולי בכל זאת יצוץ משהו? כוס קפה, לא באה בחשבון, גם ככה הגוף בעוררות יתר, אבל גם מאוד עייף ומותש. עוד ערב בו, תקווה מתחלפת בייאוש וחוזר חלילה.

ניסיון להירדם, מעלה את כל הניסיונות הכושלים. אפליקצית היכרויות זו או אחרת, מעוררת זיכרונות. חלקם משעשעים, אבל רובם מזכירים כישלון. רובם מזכירים מאמצים קשים לצאת מהבית, ל"עוד מאותו הדבר". להתארגן, להתלבש, להתרגש ושוב… ממש ככה.

לא יכול להיות שלא מצליח לי. לא יכול להיות שלא עובד לי. משהו לא מסתדר. פשוט לא נמצא הסבר. אולי בכל זאת, יש שם משהו שלא ניתן לפצח? אולי אין שם שום מציאות, אלא רק דמיון? חייבת להיות דרך להכיר וגם להצליח. עובדה, יש שם כאלה שהכירו ויצרו זוגיות. מה פספסתי עד היום?

עבר לו חודש

החלטתי לעצור את הרכבת. משכתי את בלם החירום ומחקתי את כל האפליקציות. רציתי שקט. עברו כמה ימים והיד החלה להתגעגע למכשיר. אולי יגיע צליל מוכר? אולי תצוץ הזדמנות מעבר לפינה? אולי תגיע עוד אכזבה משום מקום?

בעבודה, הראש עסוק ומלא. כל רגע פנוי, מוקדש להתלבטות. להוריד שוב את האפליקציה, או לנסות וליהנות מהמצב כמו שהוא. הסחת הדעת מעולם הדייטים מרגיעה. לפתע, היא מעצבנת ומעלה תסכול ורצון לחזור לפעולה. הראש, לא מפסיק לשלוח מסרים סותרים.

עברתי חודש של "גמילה". בפועל, הכל שטויות, לא נגמלתי משום דבר. נותרתי עם כלום ועם אפס ביד. אולי נרדמתי בעמידה? אולי הפסדתי את אהבת חיי? אולי יכולתי ליהנות מדייט שווה? אולי ואולי ואולי… יותר מידי שאלות נשאלו וכולן נותרו ללא מענה.

הגיע הזמן לפעול

חשבתי, שהייאוש הוא רק נקודת ההתחלה. הבנתי, שיש לי יכולת מסוימת, לקבוע את הגורל שלי. רציתי להוביל ורציתי לנהל את החיים שלי. לא רק בעולם הדייטים, אלא בכלל, בכל הקשרים שיש לי. חשבתי שיש לי הרבה מה להציע וגם המון מה לקבל.

החלטתי לצאת לפעולה ממוקדת. הורדתי את האפליקציה והרגשתי סיפוק והקלה. בכל זאת, מגיע לי גם לשחק במגרש של הגדולים. הרצתי מספר תרחשים בראש, מה אני רוצה. אחד מהם היה, שכל מה שאני רוצה, יקרה בדייט.

ראיתי פרופילים מוכרים וגם נחשפתי לחדשים. הרצתי סיפורים על כל אחד מהפרופילים שעשו לי משהו וניסיתי לדמיין את הדייט. מה מפחיד אותי, מה מתעורר בי, איזה משפט פתיחה מנצח מתאים לפרופיל ומה התוצאה הרצויה מבחינתי.

התקשורת עם הפרופילים בתוך הראש שלי, פתאום הייתה חוויה טובה. הייתה לי שליטה מלאה בחומר ובתהליך. יכולתי לחזר ויכולתי לדחות ולהגיד שלא מתאים לי. התאפשר לי לנהל שיחות עומק וגם שיחות שטחיות עם כלום ועל שום דבר. הכל כמו שבאלי מול הדמות בפרופיל.

הדייט הכי מוצלח היה זה שבו אמרתי שאין לי מושג אם יהיה דייט נוסף. באמת לא ידעתי ובכנות, לא היה לי מושג. זו הפעם הראשונה שהתעוררה בי התלבטות. בחיים האמיתיים, תמיד היו רק שתי בחירות: כן, או לא. פתאום גיליתי שיש לי עוד אופציות. בבת אחת, עלה הביטחון העצמי שלי בשבע מדרגות למעלה.

חזרה למציאות, ממקום אחר

עבר שבוע, שבו לא חזרתי לאפליקציה. לא היה לי חשק והרגשתי עם זה ממש בסדר. עכשיו יש לי רעיון לדייט. חשוב לי להוביל את התהליך ולהצליח להגיע לשם ממקום שלא בהכרח יודע מהרגע הראשון אם אני בעניין או לא.

תכנית הפעולה היא להיות עם ראש פתוח. לבוא ממקום בטוח בעצמי. רציתי לזכור שיש לי מספיק ניסיון, בשביל לצלוח את הדייט הבא בשלום. הצלחה מבחינתי הפעם היא, לצאת עם סקרנות ועם סימני שאלה. להשאיר את שאר סימני הפיסוק, בבית.

קבענו להיפגש הערב בתשע בבית קפה שמעולם לא הייתי בו. רציתי לספק גם את הסקרנות שלי. להכיר מקום חדש, שעוד לא הייתי בו. החלטתי לא להחליט מה ללבוש ולצאת מהבית כמו שארגיש, דקה לפני היציאה. רציתי לא לשקוע במחשבות, אלא לצאת עם ביטחון שהולך להיות ניסיון. רק שהפעם, מבחינתי, הניסיון, הוא ההצלחה שלי.

עכשיו שמונה וחצי ואני עדיין עמוק בתוך הסדרה שהתמכרתי אליה לפני שבוע. הראש שקט והלב דופק בצב שנעים לי איתו. עוד מעט, אצטרך להתארגן, אבל זה עוד מעט. בינתיים, אפשר להימרח על הספה עוד קצת. אפילו הרבה. יש לי עוד 29 דקות.