אלימות בין אחים

יחסי אחאים (siblings), עוברים שינויים משמעותיים מגילאי הילדות, לשנות הבגרות. יש הרבה מודלים של יחסים בין אחאים שנוצרים בילדות. אפשר להתבונן בין השאר על היררכיה של סדר הלידה, של מגדר ושל תחרות על היחס מההורים.

מה מאפיין את היחסים במשפחה שלך בין האחאים (לצורך העניין השימוש במושג מאפשר להתייחס לשני המגדרים), היום כשאתם בוגרים? האם היחסים מושתתים על מודעות ועל עבודה מתמידה לשימור ולשיפור היחסים? האם היחסים מתקיימים מעצמם, ללא תחזוקה וללא דיבור ישיר ביניכם על היחסים?

מה מתקיים ביחסים שלך עם האחאים היום, בבגרות? האם יש ביניכם קשרים קרובים? האם יש נתקים? האם יש ריחוק? מה מקום ההורים במערכות היחסים שלך עם האחאים? האם יש מאבקי כוח בינך לבין חלק מהאחאים? האם יש מערכות יחסים שהיית רוצה לשנות מולם ו/או מול ההורים?

מה המשמעות של אלימות בין אחים בבגרות?

כאנשים בוגרים, לא נצפה למשחקי כוח או למכות בין אחאים. בגיל הילדות, יש קווים אדומים בין משחק תמים, לבין משחק כוח שיש בו כוונה לפגוע. בנוסף, ישנן "דמויות" שמצטרפות למחזה שהם אח או אחות שנולדים לבן/בת הבכור/ה ועם הגעתם, משנים את יחסי הכוחות במשפחה.

בגיל הילדות, ישנם כללי משחק פחות או יותר ברורים ויש את ההורים ואת הסביבה, שתפקידם לווסת אלימות ותוקפנות, באמצעות חינוך. בבגרות, יש ביטויים שונים למאבקי כוח בין אחאים. גם כאן, מרכיב הכוונה הוא משמעותי ועיקרי בשביל להבדיל בין אלימות, לבין תוקפנות.

המורכבות של יחסי אחאים בבגרות, מוכרת היטב בהיסטוריה הכתובה ובסיפורים בעל פה. החל מסיפורי התנ"ך, עד לעידן המודרני ולעולמות התוכן שאפשר לצפות בהם בנטפליקס. אלימות בין אחים בבגרות, לרוב מתבטאת בין השאר באמירות קשות, במעשים חד צדדיים, בהפרת אמון ובניתוק יחסים עם דמויות שונות במשפחה ו/או מחוץ למשפחה.

מרכיב הכוונה, הוא המבדיל העיקרי בין אלימות לבין תוקפנות. ישנם מאבקי כוח בין אחאים, לאורך כל החיים והם חלק טבעי ממערכת היחסים המורכבת בין אנשים שנולדים לתוך מערכת יחסים. ניגודי אינטרסים ומטענים רגשיים לא מווסתים, עלולים לגרום לתגובות אלימות. הן יכולות להתבטא בין השאר באלימות פיסית, פסיכולוגית, רוחנית, כלכלית ובניתוק יחסים.

מה ייחודי כל כך ביחסים בין אחאים?

אדם נולד לתוך משפחה. עוד לפני הגעתו לעולם, מתקיימת מולו מערכת ציפיות, שהיא מתורגמת ליחסים רגשיים, עוד לפני הלידה. אם מדובר בלידה הראשונה, באופן טבעי לצד הציפיה, מתעוררים אצל ההורים פחדים מההתמודדות עם הטוטאליות שההורות מביאה איתה. ילד/ה בכור/ה צריך/ה להתמודד עם הסתת חלק מתשומת הלב של ההורים ושל הסביבה לדמות החדשה שהצטרפה.

באופן טבעי, הפרש הגילאים, ההיסטוריה האישית של כל אחד מהאחאים ביחד עם האופי ועם ניסיון החיים השונה, יוצרים דרמה של יחסים כשהם מגיעים לבגרות. העובדה המסקרנת שהאחאים לא בחרו את השותפים לדרמת החיים שלהם, היא הגורם הראשון לייחודיות היחסים.

הגורם השני המשמעותי, הוא ההורים המשותפים לכולם, גם כאן, ללא אפשרות לבחור את השותפים למסע היחסים בין האחאים. גורם מייחד נוסף, הוא הסביבה אליה האחאים נולדו. כאן הדרמה יכולה להסתעף, כשילד אחד יכול להיוולד במדינה מסוימת ושאר האחרים במדינה שונה.

את היחסים בין אחאים, אפשר להבין בקלות יותר, כשמתבוננים עליהם כדרמה בסדרת טלוויזיה. למעשה, מערך היחסים צבוע בהיררכיה מעצם סדר הלידה. זהו מרכיב שאין עליו שליטה ולכן הוא כל כך דרמטי ומשמעותי. ראו את מאבק הירושה בספר בראשית, איך הוא שינה את הגורל של העם. מאבק הירושה, באמצעות נזיד העדשים, במהותו מהווה קריאת תיגר על סדר הלידה.

איך אפשר ליצור יחסים בריאים בבגרות?

אחד הכלים הזמינים והיעילים ביותר, הוא דיבור ישיר וכנה. בבגרות. חשוב להשתמש בכלים בוגרים, שמשנים את מערכת היחסים הפוגענית שמתקיימת בפועל. למעשה, בן או בת משפחה שרוצים לשנות את מערכת היחסים שלו או שלה עם האחאים, צריכים לקחת אחריות על הרצון ולפעול בדרך שונה.

אחת הדרכים היא, לפנות לטיפול משפחתי בבגרות. בטיפול, יש מטפל שהוא ניטרלי ותפקידו להישאר מחוץ לקואליציות ולבריתות שקיימות ביחסים בין האחאים. במהלך הטיפול המשפחתי, אפשר לקיים מפגשים גם עם חלק מהאחאים וגם עם ההורים.

מניסיוני, אחאים מגיעים לטיפול משפחתי, מתוך מצוקה ומתוך יוזמה של אחד מהם. מדובר בטיפול מורכב, שראשיתו לרוב יצירת אמון מפני פגיעה רגשית. הרבה יחסים טעונים ורחוקים בין אחאים, התבססו באופן כזה, בגלל פגיעות רגשיות חוזרות ונשנות. פגיעות שמעולם לא זכו לקבל תוקף ולזכות לתיקון היחסים במציאות.

חשוב לקחת בחשבון, שתיקון מערכות יחסים בבגרות בין אחאים, הוא אתגר קשה ומורכב. הרבה פגישות מתאפיינות בהבעת תסכול, הבעת כאב, הבעת אשמה והבעת סלידה. במקביל, ישנם הרבה גילויים של עצב, רצון לסלוח, תחושות החמצה ורצון להתקרב. שינוי מערכות היחסים בין האחאים, הוא תהליך עמוק, קשה ומתגמל. בני המשפחה לומדים להכיר את מקור הפגיעות, להכיר אחד את השני לעומק ועל ידי כך, לבנות מערכות יחסים בריאות.