מהו המפתח לשליטה בכעסים בזוגיות?

תיבת אוצר אבודה, התגלתה במעמקי הים, אי שם במאה ה-19. צוות 215 לבית הצבא המלכותי של ממלכת הסטלנים, עגן במפרץ מלא בכל טוב. צוות 215, היה ידוע בכל אגן הים התיכון במזג שמח ובעיקר ברוח שטות, שהובילה אותו להרפתקאות מרגשות.

צוות הסטלנים, השתקע במפרץ וסירב בכל תוקף לענות לשטף המכתבים בבקבוק, שהזרים הפיקוד העליון. הצוות ידע, שההוראות של הפיקוד, תמיד כוללות משימות שצריך לבצע, דבר שעמד בניגוד מוחלט לעקרונות היסוד של הצוות.

 ערב אחד, יצא מלח לכיוון המים ונתקל בבקבוק מהפיקוד. הוא פתח אותו, כשברקע הוא ששומע צעקות, קללות ושריקות לעברו. כמו מלח טוב, הוא התעלם מכעסי הצוות, כי הסקרנות גברה עליו. הוא פתח את הפתק וגילה להפתעתו מפה עם הנחיות, איך להגיע לתיבת אוצר, שאבדה במפרץ.

חברי הצוות הגבירו את המחאות, אולם המלח עצמאי החשיבה והדרך, המשיך בשלו. הוא כמובן, כמו בכל אגדה עסיסית, מצא במהירות את התיבה. הוא הניח אותה במרכז המטבח ופתח אותה. המלח, עצמאי המחשבה, הוציא מתוך התיבה מפתח גדול ומוזהב.

בתיבה היה חור תואם את צורת המפתח והמלח הניח בתוכו את המפתח וסובב. מיד, נשמע קול מהתיבה, שפנה לצוות 215. הנוסח היה: צוות יקר, מהיום המשימה שלכם היא לאחות את הקרעים ביחסים ביניכם. הדרך לעשות זאת היא, להכיר כל אחד את "הרי הגעש" הפנימיים שלו וללמד אותם את שאר חברי הצוות.

צוות 215, נתקף בהלם ורצינות פשטה על פני המלחים. עד עכשיו, הם חיו בלהקה. מריבות וקטטות, היו חלק בלתי נפרד משגרת הצוות, גם בזכות השפעתו, של הסוטול הכי משובח. פחד תקף את כולם. ההבנה שיש פגיעות בין אנשי הצוות, הייתה כואבת ומפתיעה.

קצת על וולקנולוגיה ועל לבה גועשת

מחקר הוולקנולוגיה על פי וויקיפדיה "עוסק בהתפתחות הפיזיקלית והכימית של המאגמה, אגירתה, הובלתה והתפרצותה, וכן את המשקעים הגעשיים שהיא מותירה…"

אם אנסה להיות וולקנולוג של מערכת יחסים זוגית, אף שזו יומרה לא צנועה בכלל, אחקור את ההתפתחות הרגשית ומרכיביו של "המאגמה" –הכעס. אחקור את מרכיביו, את אגירתו, את הובלתו, את התפרצותו וכן את המשקעים שהוא מותיר.

אולי המרכיב החשוב ביותר מתחום הוולקנולוגיה הוא, התפיסה שהמאגמה ולעניינינו הכעס, היא חלק ממערכת שלמה. במילים אחרות, המשמעות היא, לחקור את תהליך הכעס, כחלק ממערכת שלמה, שהיא מערכת היחסים הזוגית.

מה אם כן הוא תהליך ההתפתחות של הכעס, אגירתו, הובלתו, התפרצותו והתכונה שלו להשאיר משקעים? מה מייחד את הכעס במערכת יחסים זוגית? אתחיל במבנה. מערכת יחסים זוגית, אפשר לדמות להר, שעליו להיבנות בהדרגה, בהתאם לצרכים ההתפתחותיים והמשתנים של שני בני הזוג.

מערכת יחסים זוגית, מתאפיינת ביסוד הבחירה, להיכנס אליה וגם לצאת ממנה. במילים אחרות, היא שונה ממערכות יחסים "מולדות" כמו ילדים הורים, כיתה במערכת החינוך, יחדה צבאית וגם צוות 215 המפורסם.

אחת הדרכים הלא מודעות לבטא את חופש הבחירה במערכת היחסים הזוגית, הוא יצירה של נוזל כימי,  שהוא בין שאר הנוזלים, כעס. נוזל הכעס יכול להיכנס, לכל סדק שנוצר ביחסים. באמצעות החלחול אל הסדק, אפשר לאתגר את המערכת ולבחור אם להישאר בה, או אולי לצאת ממנה.

שימו לב, להיצמדות שלי לוולקנולוגיה. נגעתי בהתפתחות הפיזיקלית באמצעות המבנה והרכב הכימי באמצעות הנוזל שקראתי לו כעס. הביטוי הכימי של כעס הוא, נביעה מתוך אירוע רגשי, התגברות של זרימה ויציאה מתוך המיכל בו הוא נוצר.

היכן נאגר הכעס במערכת יחסים זוגית? הוא נוצר ונאגר תחילה אצל אחד מבני הזוג ו/או בתוך שניהם. כמו עובר שמתפתח לתינוק שחייב לצאת מהרחם, כדי להצליח להמשיך ולחיות. כך גם נוזל הכעס. הוא תמיד גדול מהמיכל  שהוא נובע לתוכו, ולכן והוא חייב "להיוולד". זאת, בשביל להציל את הנושא אותו בקירבו.

מערכת היחסים הזוגית, בנויה באופן טבעי, עם צינורות הזנה, להוצאת נוזל כעס בצורה מבוקרת. כך, כעס פשוט וטבעי, יכול לצאת אל פני השטח ולהתפוגג באמצעות עבודה של בני הזוג על הכעס. צינורות אלה, יכולים לווסת כעס "פשוט", למשל על השארת כלים על השיש, אבל רק פעם בשנה.

מערכת יחסים זוגית, מתקשה להתמודד עם אגירה של כעסים מכמות מסוימת של נוזל. המגבלה של המיכלים, תלויה במצב הרוח ובאיכות החיים של כל אחד מבני הזוג. בנוסף, מהשילוב בין שניהם. לכן, התפרצות מסוכנת, תתרחש כשסף המיכל קטן באופן פתאומי. גם כשמצטבר יותר נוזל כעס, מגודל המיכל שמסוגלים לקיים שני בני הזוג, במצטבר.

ההובלה של הכעס, חלקה נשלטת וחלקה לא מודעת. לכן היא גם לא נשלטת. בשל כך, מערכת יחסים טובה, יודעת להציב חיישנים רגישים, לנתר את הצטברות המאגמה, נוזל הכעס, אצל כל אחד מבני הזוג. כשהחיישנים קיימים, אבל אין פעולה לשחרר את נוזל הכעס, מתרחשת התפרצות.

אפקט ההתפרצות של נוזל הכעס, מושפע מיציבות מערכת היחסים, מהמצב הרגשי והפיסי של כל אחד מבני הזוג ומכמות נוזל הכעס שהצטבר. ההתפרצות יכולה להתרחש אצל אחד מבני הזוג ו/או אצל שניהם. כאמור, אין התפרצות אחת זהה לאחרת, מאחר שמערכת היחסים היא דינאמית ומשתנה באופן תמידי.

אחד מהרכיבים המשמעותיים בוולקנולוגיה הוא, השארית שמשאירה התפרצות. הרבה התפרצויות געשיות, מנפצות חלקים של מבנה ההר ולפעמים גם הורסות אותו לחלוטין.

ראו לדוגמה את הר הגעש סנטוריני ואת מה שנשאר מההתפרצות. למעשה ההר נחרב, אבל נוצר משהו חדש, שכיום מפרנס את תושבי הכפר מהתיירים הרבים שפוקדים את ההרס שנראה כל כך יפה ומרהיב.

השארית לא חייבת להיות חורבן מערכת היחסים. היא יכולה להיות גם מקור לצמיחה, כמו שלבה הופכת עם הזמן לאדמה פורייה. אפשר לראות בהר האתנה בסיציליה, את השפע של המינרלים, שנותן שפע לצמחים חדשים לשגשג. את הכפרים הציוריים שמתקיימים למרגלותיו, שלמדו להתפרנס מהלבה שנוזלת ממעלה ההר.

איך לממש שליטה בכעסים בזוגיות?

חשוב לזכור וגם לתרגל, שכעסים הם חלק בלתי נפרד ממערכת יחסים אנושית בכלל וממערכת יחסים זוגית בפרט. טוב ובריא להתמודד עם כעסים ביחסים. הם ממילא נובעים וזורמים למיכלים האישיים, באופן טבעי.

בנוסף, כמו שהליכה מהירה, באופן מדוד גורמת לעלייה בכושר הגופני ומשפיעה לטובה על המערכת הרגשית, כך גם תשפיע לטובה התמודדות עם כעסים בזוגיות. בלתי אפשרי למנוע מכעס להתעורר ולבטא את עצמו. לפעמים, קשה אפילו להבחין ולהרגיש שהוא מתעורר בתוכנו.

אבל וזה אבל גדול, אפשר לסגל מנגנונים אישיים וזוגיים לזהות את הכעס ולווסת אותו. מדובר על אחריות אישית וגם זוגית. שימו לב, שבחרתי להתמקד הפעם במערכת היחסים הזוגית, ביחס להתמודדות עם כעסים. זו לטעמי, התבוננות שמקדמת ומשפרת את הזוגיות.

נכון שבאופן טבעי, בשעת מצוקה רובנו פונים לפצל את העולם  ואת הסיטואציה לטוב ולרע. הפיצול משרת את ניהול משאבי האנרגיה ומקצר תהליכים. אבל, הפיצול לא בהכרח מאפשר  לקיים דיאלוג בונה, שמשפר את מערכת היחסים הזוגית.

אחד החוסרים שאני פוגש אצל זוגות ויחידים בטיפול, כשמדובר על ויסות מערכת היחסים הזוגית, הוא בנייה ושיפור של ווסתים לעבודה עם כעסים. למשל, דחיסה של כעסים במיכל הפנימי, יוביל בסופו של דבר להתפרצות בלתי מבוקרת.

התפרצות יכולה להיות מידתית ובמקרי קיצון, היא עלולה להוביל להרס מערכת היחסים. לכן, אם עדיין אין לך מנגנוני ויסות כעסים אישי וזוגי, זה הזמן לעשות עבודה אינטנסיבית. חשוב שהעבודה תיעשה במקביל: במישור האישי ובמישור הזוגי.

חשוב לי להדגיש, שעבודה אישית, טובה ומעמיקה ככל שתהיה, צריכה לקחת בחשבון גם את המרכיב של וויסות הכעס שנוצר, ביחסים עם בן/בת הזוג שלך. יש כעסים ייחודיים למערכת היחסים הזוגית שלך. לכן, לא מספיק לעשות עבודה אישית עליהם ועל הוויסות, אלא גם להזמין את בו/בת הזוג, לעבוד עליהם ביחד איתך.