האם אנחנו פאוור קאפל מבפנים ומבחוץ?

 הזוג שופע ביטחון עצמי, צחוקים משותפים והרמוניה. האנשים שצופים בהם, בטוחים שיש ביניהם זוגיות מושלמת. האמנם? לא בהכרח האופן שבו זוג מצטייר בציבור, נותן תמונה מהימנה על מערכת היחסים הזוגית.

כל אדם מתנהל בעולם בין שני עלמות ולפעמים גם יותר: העולם הפרטי והעולם הציבורי. הדבר נכון גם לזוגות. יש מאפיינים ייחודיים לכל זוג, אבל באופן אוניברסלי יש לרוב פער גדול בין הביטוי במרחב הפרטי לבין הביטוי במרחב הציבורי.

ההבדלים יכולים להיות דרמטיים ולכן הם יכולים לגרום לבלבול, בייחוד לבני הזוג. זוגות נוטים, לא תמיד באופן מודע, לשדר לעולם שהם זוג טוב. כלומר, לבסס חזות של  "פאוור קאפל". זוג שמשלים זה את זו, זוג מצליח והרמוני.  

הנטייה הטבעית הן של הפרט והן של זוג, הוא ליצור תדמית מרשימה בציבור. זוגות נוטים לשדר אחדות והרמוניה במרחב הציבורי ובאופן טבעי להצניע בציבור את הדינמיקה שמתרחשת בארבע עיניים, בה הפגיעות והחולשות באים לידי ביטוי.

הבלבול שחווים בני הזוג בין הדינמיקה שמתחוללת בציבור, לבין הדינמיקה שמתחוללת במרחב הפרטי הוא טבעי, אבל גם מבלבל. במאמר זה, נעמיק בשאלות שזוגות מתמודדים איתם כמו: איזה זוג אנחנו באמת? מה המשמעות של הקשר הזוגי? האם אפשר לגשר על הפער בין הדינמיקה הפרטית והציבורית?

מראה מראה שעל הקיר, מו הזוג הכי שווה בעיר?

למה בעצם זוגות יוצרים לעצמם תדמית חיצונית, שהיא שונה ולא אותנטית מזו שמתקיימת ביניהם? מדוע זוג משקיע כל כך הרבה מאמצים להיות שחקני על במופע שאינו נגמר, בכל פעם שהם נמצאים בחברת אנשים אחרים? לפעמים גם מול ילדיהם?

החברה האנושית מחולקת לקבוצות ולתתי קבוצות בכל העולם. תא משפחתי הוא קבוצה והילדים יכולים להיות תת קבוצה. תושבי בית משותף יכולים להיות קבוצה וכל קומה יכולה להיות תת קבוצה וכן הלאה. כולנו מכירים את השייכות בתוך החברה, בכל מקום בו אנחנו נמצאים.

להיות חריג, יוצא דופן או שונה, זו התמודדות קשה, בחברה האנושית. הרבה יותר פשוט להיות "כמו כולם". לפעמים, כשאדם מרגיש זר ושונה בתוך קבוצת ההשתייכות הטבעית ו/או בזו שהוא משויך אליה, אפשר פשוט להצטיין, בשביל להרגיש שייך.

זוגות, כמו יחידים, מנסים באופן לא מודע להשתלב בחברה בה הם נמצאים. הצורך בשייכות משרת נוחות מסוימת וגם נוסך תחושה של חסינות כלפי החברה. הופעה אידילית, חזקה ומאוחדת, מונעת ביקורת ומאפשרת נגישות למערכי החברה.

יצירה של "זוג טוב", יוצרת אשליה של צוות שאפשר להישען עליו, שאפשר לסמוך עליו וגם לקחת ממנו דוגמה. סוג זה של מופע, משיג יתרונות נוספים כמו פופולריות, הימנעות מביקורת, פופולריות בחברה ושדרוג מערכות התמיכה בחברה של הילדים.

ברור לכולנו, שבכל שלמות יש גם פגמים. במילים אחרות, דינמיקה זוגית היא מורכבת, משתנה ומלאת מטענים שליליים. הזוג היפה ביותר בעיר, מסתיר את הזהות האמיתית שלו ולמעשה משקיע אנרגיה עצומה "לשחק את המשחק" בחוץ ולהתמודד עם מציאות היחסים בארבע עיניים.

המחירים של טשטוש הזהות האותנטית

הבחירה, גם אם היא לא מודעת לטשטש את הזהות הזוגית האמיתית, מגיעה בסופו ל דבר עם תג מחיר רגשי כבד. מדובר על מאמץ אין סופי של לבישת זהות מזויפת, בכל מפגש של בני הזוג בציבור וגם בבית, בנוכחות הילדים.

אחד היסודות לזוגיות בריאה, הוא האפשרות של בני הזוג להיות במצבים של חולשה ופגיעות, תוך ידיעה ברורה שבן/בת הזוג מכיר את הצדדים הפגיעים, יכול ומתאמץ לתמוך ולכבד אותם. לעומת זאת, לצאת למרחב הציבורי ו"לתת הופעה" באופן מתמיד, מטשטש את גבולות העצמי, עד כדי שחיקה.

טשטוש הזהות האישית של כל אחד מבני הזוג, מתרחש בכל פעם שצריך לזייף את הרגשות והתחושות האמיתיים. בכל פעם שצריך לחייך כשעצוב, שצריך להשתיק את עצמך כשמתעורר חיכוך. ברבות הימים, טשטוש העצמי שוחק את הזהות האישית, דבר שעלול ליצור ריחוק וניכור בקשר הזוגי.

זוגיות טובה וטבעית, אמורה לאפשר לכל אחד מבני הזוג להתפתח ולצמוח בחיים האישיים. ההשקעה של משאבים רגשיים רבים כל כך, לייצר תדמית זוגית מזויפת, מלמדת את בני הזוג להשתיק ולבטל רגשות והבעות טבעיות בסיטואציות חברתיות.

לאורך זמן, למידה של ביטול והעלמת רצונות ומאווים אישיים, הופכת אותם לטבע שני. אדם יכול להתנתק מהרצונות שלו ולהיות מחובר בסופו של דבר רק למה שהוא "צריך". מה שהוא רוצה, כבר לא נגיש לו.

לוותר על עצמי עבור תדמית זוגית שהיא לא אותנטית לאורך זמן, פוגע בביטחון ובערך העצמי. להסתובב בחברה בזהות שאולה, בסופו של דבר מפחית בהדרגה מהערך של הזהות העצמית. כך, לאורך זמן, הביטחון העצמי יורד והוא עולה בעיקר במופע של הזהות המזויפת.  

צמצום הפערים: יצירת זהות זוגית ציבורית בטוחה

זהות זוגית ציבורית מזויפת, ניתנת לשינוי. היא דורשת מבני הזוג הכרה והבנה שהם מייצרים אותה והם גם אלה שיכלים לשנות אותה. היא ניתנת לשינוי, בתנאי שבני הזוג מרגישים שהיא פוגעת בהם ובתנאי שלפחות לאחד מבני הזוג, היא כבר לא מתאימה.

אני מדגיש שמספיק שאחד מבני הזוג רוצה לשנות אותה, מאחר וברגע שצד אחד מפסיק לשחק את המשחק, הזהות המזויפת קורסת. אבל, יש לכך מחיר אישי וזוגי יקר. שבירה חד צדדית של הזהות המזויפת, עלולה לשבור את האמון בין בני הזוג ולהוביל לפרידה.

לכן, חשוב עד מאוד לעבוד על השינוי של הזהות המזויפת כצוות מנצח. הכוונה היא, שאפשר לקחת את הלימון ולעשות ממנו לימונדה. לאחוז את "הזוג המושלם" ואת הכלים שהזהות המזויפת פיתחה לבני הזוג, בשביל לעשות עבודה משותפת לקראת השינוי. תהליך של שיקום הקשר דומה לתהליך של בניית זוגיות שנייה.

"לתת הופעה" אותנטית, יכולה להתבצע כמו "לתת הופעה" מזויפת. הכלים נמצאים כבר בידי בני הזוג, רק צריך להשתמש בהם אחרת. אני חוזר ומדגיש שיש סכנה לזוגיות, במעבר חד צדדי מזוגיות ציבורית מזויפת, לזוגיות ציבורית אותנטית.

כאמור, כשבן/בת זוג רוצה לשנות את האופן בו בני הזוג פועל במרחב הציבורי, הכרחי להעלות זאת בשיחה משותפת. אפשר להעיד על עצמך מה קרה לך שהתעורר הרצון והצורך לשנות את הזהות הזוגית הציבורית .

אפשר להגיד משהו בסגנון של: "אין לי יותר כוחות לשחק את המשחק, אני רוצה להרגיש איתך, כמו שאנחנו נמצאים לבד".

חשוב להפנים עד כמה מסוכן למערכת היחסים הזוגית, לצאת מהארון של הזוגיות המזויפת לבד. יציאה מהארון ביחד, אינה מסכנת דבר. אולי היא תעורר תגובות משתאות מהסביבה כמו: "השתניתם, מה קרה לזוג המושלם". או: "תגידו מה קרה לכם? השתניתם."

בשביל לשנות את הזהות הזוגית הציבורית בעבודת צוות, צריך להשקיע מאמצים רבים ולבנות את הזהות האותנטית ביחד. לדבר על הפחדים בהחצנת חולשות, קונפליקטים וחילוקי דעות במרחב הציבורי.

הרבה פעמים, הצורך בשינוי הוא רק של צד אחד בזוגיות ואילו הצד השני מתמלא עקב כך בפחדים ואפילו בחרדות. שינוי כל כך דרמטי של הזהות הזוגית יכול לאיים, לשתק ואפילו לשים סימן שאלה על היכולת לשמור על הזוגיות, בעקבות השינוי.

יכולים להיות מצבים, בהם צד אחד ירגיש שהוא לא יכול יותר לשמור על זהות ציבורית מזויפת ואילו הצד השני ירגיש שהוא לא יכול לוותר עליה. אז, נוצר קונפליקט קשה בין בני הזוג, שחייב להגיע לידי פתרון.

אני יכול להציע מניסיוני לזוג שלא יכול ליישב את הדילמה, לפנות לטיפול זוגי. מדובר בקונפליקט שעלול לגרום לפרידה, גם כששני בני הזוג לא רוצים בכך. טיפול זוגי נותן מקום בטוח להביא את השוני בתפיסות וגם להביא את הפחדים והחששות לידי ביטוי, בשביל להגיע לפשרה, שיכולה להציל את הזוגיות.