מה האתגר המרכזי ביצירת נישואים פרק ב'? הצורך לשלב בין מספר רב של מערכות יחסים במקביל, תוך ניסיון לתת קדימות למערכת היחסים הזוגית. למה הכוונה? מדובר על יצירת מערכת יחסים זוגית, המבוססת על ניסיון במערכת או במערכות יחסים זוגיות שהסתיימו מסיבות שונות.
לרוב, מעורבים ילדים של אחד מבני הזוג, או של שניהם, בתוך מערכות היחסים שמתערבבות בניסיון להקים זוגיות. בנוסף, כל אחד מבני הזוג, מביא לתוך מערכת היחסים החדשה, מטענים של ניסיון ממערכת היחסים הקודמת, שיכולים להישאר פעילים וכואבים.
הנטייה הטבעית שלנו, היא להניח שמה שהיה, הוא שיהיה ובאופן לא מודע, לקחת את ניסיון העבר כעובדה עליה ניתן להסתמך. ההשערות על תגובות בן/בת הזוג החדש/ה בהתייחסות אליהן, שהן תהיינה דומות לתגובות ממערכת היחסים הקודמת, עלולות ליצור דינמיקה רעילה בזוגיות החדשה.
נוסיף למורכבות, את מערכות היחסים שיתקיימו לנצח עם ההורה של הילדים של בן/בת הזוג וקיבלנו אתגר עצום מימדים. במילים אחרות, בשביל להצליח לבנות זוגיות חדשה, צריך ליצור עבודת צוות של שני בני הזוג, על מנת לחקור את כל מערכות היחסים הנלוות למערכת היחסים הזוגית ולבנות אותה על סמך ידע והבנה, של הקשיים של כל אחד מבני הזוג.
מה הם הפחדים הרגשיים הנפוצים בכניסה לפרק ב'?
לצורך ההסבר, אייצר זוג דמיוני שמאפיין זוגיות פרק ב'. ישראל ישראלי, גרוש שנתיים, בן 41 עם שני ילדים בני שלוש וחמש. ישראלה ירושלמי, גרושה חמש שנים, בת 45 עם מתבגר בכיתה י'. ישראלה פנתה לישראל בטינדר לפני שנה וחצי והם נפגשו. ישראל שיתף שהוא התאהב בישראלה, עוד במהלך ההתכתבות ומאז הוא לא מפסיק לחייך.
ישראלה שיתפה שהיא אהבה את החיוך שלו בתמונת הפרופיל, אבל היא חשה הסתייגות במהלך ההתכתבות, עוד לפני הפגישה. משהו בדרך שבה ישראל התבטא, לא הסתדר לה ובכל זאת, לדבריה, היא החליטה להיפגש איתו. ישראלה גרה במרחק של רבע שעה נסיעה מישראל ובשביל להרגיש בטוחה, היא יזמה מפגש בבית קפה בעיר שנמצאת בפחות או יותר באמצע.
ישראל לדבריו, רצה להיפגש איתה בים, כי הוא טיפוס רומנטי ועם גרושתו הוא מעולם לא הצליח לממש את הצד הרומנטי שלו. הוא הרגיש שכשישראלה התעקשה להיפגש בבית קפה, היא כנראה חוששת להיפגש איתו במקום בלי קהל.
בפגישה, ישראלה המשיכה ליזום והגיעה רבע שעה לפני השעה שנקבעה. היא התמקמה בשולחן זוגי, בו הכיסאות מסודרים זה מול זה, סמוך לחלון. ישראלה חוותה מאז הגירושין שלה, הרבה ניסיונות של גברים במהלך הפגישה הראשונה, בהם הם ניסו לגעת בה בצורה מינית, דבר שגרם לה לנקוט בכל אמצעי הזהירות שהיא מכירה, בשביל לקיים מגע, רק כשהיא רוצה בכך.
ישראל הגיע עשר דקות לפני מועד הפגישה וחיכה ברכב. ככל שחלף הזמן, לדבריו ההתרגשות גברה והלכה. הוא החל להזיע בכפות הידיים, חש דופק מואץ וקצת סחרחורת. ישראל שם טיימר בנייד בשביל להגיע בדיוק בזמן. לדבריו, כשהטיימר צלצל, הוא היה כל כך מותש, שחש הקלה, כשהקץ לציפייה הגיע.
בסופו של דבר, ישראל וישראלה הגיעו לפגישה הראשונה מתוחים, מלאי חששות ועם תפיסות שמה שהתרחש עם אנשים אחרים, יקרה גם בפגישה הזו. ישראל חשש לפגוש אישה שהיא חמודה, אבל כזו שלא יודעת להיות רומנטית באופן לו הוא זקוק. ישראלה פחדה שישראל, למרות החיוך המקסים שלו, ינסה לשלוח ידיים ויחתור לקיום מגע מיני במהלך הפגישה.
איך אפשר למרות הפחדים לצאת לדייטים?
ישראל וישראלה, הופתעו לגלות שהדייט היה כייפי וקליל. הבחירה של ישראלה לשבת במקום בטוח, איפשר לה ריחוק פיסי, כך שהיא תהיה בשליטה מלאה על המרחב האישי שלה. ישראל ניסה לחזר בהומור עם אמירות רומנטיות, דבר שהחליט שמגיע לו בזוגיות החדשה, אם תהיה כזו.
הוא אמר לה שהמנה שהזמינה לא כל כך שגרתית, אז בטח האישיות שלה מעניינת ומרגשת הרבה יותר מהמנה. ישראלה נרגעה, שהוא עסוק באישיות שלה ולא בחיצוניות שלה. היא ענתה שהחיוך המקסים שלו בתמונת הפרופיל, לא מחמיאה לו מספיק כי במציאות רואים כמה החיוך עם המבט הרגיש, נוכח.
ישראלה הרגישה בטוחה מול הפחדים שלה מניסיון העבר וישראל קיבל משוב רומנטי, דבר שהוא כמהה אליו כל שנות הנישואים הקודמים. מה שאיפשר לישראל להיענות לחיזור, הייתה הפנטזיה שלו, שהיא אישה שיודעת להעניק חום וקירבה. ישראלה, הצליחה ליזום פנייה, כשהחיוך של ישראל הצליח לרגע לנחם אותה מהחשש ש"כל הגברים הם אותו הדבר" ולכן החליטה לקחת סיכון מחושב.
מה יכול לגרום לרצות לפרק נישואין ומשפחה?
ישראל מצא את עצמו גרוש, אחרי שבת הזוג שלו החליטה באופן חד צדדי לסיים את הקשר. לדבריו, היא הודיעה לו יום אחד, שנמאס לה להרגיש שהוא השותף שלה בדירה לכן היא מעדיפה לגור לבד. היא הסבירה שאין מבחינתה שום בעיות ביניהם, חוץ מזה שהיא כבר כמה שנים לא אוהבת אותו. בגלל הפחד לפגוע בו, היא שתקה. לדבריה, עכשיו היא כבר לא יכולה לסבול את התלות הרגשית שלו בה ולכן היא החליטה להתגרש.
ישראל היה המום מהעמדה הנחרצת שלה והתחנן על נפשו להישאר ביחד. לדבריו, הוא הרגיש כל כך חסר ערך וכל כך חסר ביטחון, שגירושין היו הדבר הכי מערער שהוא יכול היה לדמיין באותו הרגע. בסופו של דבר, ישראל לדבריו הסכים לכל דרישה כלכלית, חסרת התחשבות ככל שהייתה, בגלל חוסר הערך העצמי שלו מולה.
לעומת זאת, הוא היה נחרץ לגבי זמני השהות עם הילדים והיא אמרה לו שהוא האבא הכי נפלא שהיא יכלה לדמיין לילדים שלה. מבחינתה, כל רגע שהם איתו, הוא רווח נקי של הילדים. בפועל, הילדים נמצאים איתו רוב השבוע ושניהם מרוצים.
ישראלה שיתפה, שהיא הבינה שהיא חיה בפחד מבן הזוג, במשך שש השנים האחרונות של הנישואין. היא התעוררה לילה אחד בשלוש לפנות בוקר, כשבן זוגה מנסה לקיים איתה יחסי מין, בזמן שהיא ישנה. לדבריה, הוא מעולם לא שאל, מעולם לא דיבר על יחסי המין ביניהם וגם היא לא דיברה עליהם, מתוך מבוכה.
האירוע באמצע הלילה, הזכיר לה סיטואציות דומות שהיו חלק משגרת חייה. אבל, היה הפעם משהו אחר, שעד היום היא לא יודעת להסביר אותו לעצמה. למחרת, היא עזבה את הבית עם הבן שלהם ועברה להתגורר אצל הוריה. תוך חצי שנה הם היו גרושים והיא מנהלת יחסי הורות טובים מאוד איתו, אבל מעולם אין ביניהם שיחות אישיות.
מהם המטענים הרגשיים המשתחזרים מהזוגיות הקודמת?
ישראל חווה טראומה מהעזיבה הפתאומית של בת זוגו וגם דחיה סביב הגירושין. בת הזוג אמרה לו, שהיא הפסיקה לאהוב אותו וכתוצאה מכך, הוא הרגיש חסר ערך וחסר אונים. לעומת זאת, היא חיזקה את האבהות שלו ולכן הוא הצליח לקיים איתה מערכת יחסים של דיאלוג סביב ההורות המשותפת.
ישראלה הבינה בשלב מסוים, שבן זוגה פוגע בה מינית לאורך שנים בתוך הזוגיות. היא הרגישה כמו חפץ ולא כמו אדם עם רגשות ורצונות. לדבריה, היא הרגישה מושפלת, חסרת שליטה ומשותקת, לאחר הלילה בו הבינה את מהות היחסים ביניהם.
התובנה הייתה כל כך בלתי נסבלת עבורה, שהיא הייתה חייבת לנתק את היחסים מייד ולתמיד. ישראלה לא מדברת עם הגרוש שלה, אלא מתקשרת איתו באמצעות המייל, רק כשאין לה ברירה, סביב הבן המשותף. היא מקיימת איתו יחסים בקונפליקט גבוה המוגבלת לעניינים של בנם המשותף.
מה המחיר שגובה המשא הרגשי מניסיון העבר?
אם ניקח את המטענים של ישראל ושל ישראלה ואת דפוסי היחסים על ציר של דיאלוג לעומת קונפליקט, נוכל ליצור תמונה רגשית איתה הם הגיעו לדייט הראשון. ישראל הצליח להתגרש ברמת שיח של דיאלוג עם גרושתו. אבל, הוא יצא מהיחסים דחוי, חסר אונים, עם ערך עצמי ירוד ותסכול רב מכך שהוא נכשל בכמיהה העיקרית שלו מיחסים זוגיים, לקיים מערכת יחסים רומנטית.
ישראלה התגרשה בקונפליקט גבוה, כשבפועל אין כמעט תקשורת בינה לבין הגרוש שלה. היא יצאה מושפלת, עם ניסיון ארוך של פגיעות מיניות בזוגיות, ללא שליטה על חייה שגרמו לה לשיתוק. ישראלה למדה מהגרוש וגם במהלך הדייטים, שקשה, עד בלתי אפשרי לבטוח בגבר.
ניסיונה לימד אותה, שכנראה לא קיים גבר שלא ינסה לפגוע בה מינית וגם שיצליח לראות את האישיות שלה. מבחינתה, הפגיעה המינית המתמשכת, הביאה אותה למסקנה, שגברים לא יכולים לראות אישה כאדם, אלא בעיקר ככלי לסיפוק צרכיהם המיניים. לכן, היא איבדה תקווה שהיא תוכל אי פעם להכיר גבר שיכבד אותה כאישה וגם יוכל להיות קשוב לשפה המינית שלה.
איך אפשר ליצור זוגיות עם מטענים כל כך קשים?
התשובה הפשוטה היא, לשתף בניסיון הרגשי. לספר ממה נפגעת, ממה סבלת, מה למדת על עצמך ומה הפחדים שלך מניסיון העבר. להיפתח, רק כשיש מולך אדם, שההרגשה היא שאפשר לסמוך עליו. בנוסף, לקחת סיכון ולנסות לבנות יחסים על סמך מה שנכון לך היום, עם נכונות להתגמש כשהיחסים יהיו משמעותיים.
ישראל וישראלה, לצורך העניין, היו צריכים דבר ראשון להתמודד עם השוני הגדול של דפוסי ההתמודדות שלהם עם רגשות קשים. ישראל וויתר על עצמו להיות ביחסים רומנטיים וכתוצאה מכך, היחסים נהיו ענייניים, עד שבת הזוג ראתה בו שותף ולא בן זוג. יחד עם זאת, ישראל הצליח להרגיש שההורות שלו משמעותית ובזכות כך, הוא ייצר דיאלוג סביב ההורות עם הגרושה.
ישראלה הייתה צריכה להציל את עצמה ואת בנה מבן זוג ואבא אלים כלפיה. כתוצאה מכך, הוא גם לא ראוי, מבחינתה להיות הורה. גם ישראלה, ויתרה על עצמה במהלך הזוגיות, עד שלא יכלה לסבול זאת יותר. היא עזבה את הגרוש באופן מיידי, בקונפליקט גבוה, תוך התמודדות עם טראומה מינית מתמשכת.
איך מכנה משותף רגשי, יכול לעזור בבניית יחסים חדשים?
המאפיינים המשותפים שלהם הם ויתור על חלקים משמעותיים בתוכם בזוגיות וסיום מהיר וקשה של הנישואים. כאן, ישראלה וישראל הצליחו למצוא מכנה משותף. ככל שההכרות העמיקה, ישראלה זכתה לחוות גבר רגשי, משתף, מתחשב ומלא הערכה למי שהיא. ישראל זכה לראשונה להרגיש קירבה ועונג מהקירבה ומהרגישות של ישראלה. בנוסף, הוא זכה להרגיש משמעותי, מעניין וקיבל תוקף מישראלה על ההורות הטובה שלו.
ישראל וישראלה, בעקבות הסיומים הקשים והמהירים של הנישואים, הצליחו לבסס יחסים, בזכות הסיכון הרגשי ששניהם לקחו. הם סיפרו זה לזו על המהות הרגשית של הנישואין הכושלים, באופן גלוי ושקוף, כך שהצליחו להיפתח תוך שהם מצאו את עצמם מוגנים בזכות ההדדיות של הפתיחות.
על ידי השיתוף בסיפור האישי, הם הצליחו בהדרגה להתקרב ולהתחשב זה ברגישות של זו. היחסים שהושתתו על האמת הרגשית שלהם, איפשרה לשניהם להיות גמישים, מול הצרכים המורכבים של שלושת הילדים שקשורים בשניהם ובמורכבויות של היחסים עם הגרוש ועם הגרושה. אלה, נהיו חלק בלתי נפרד מהזוגיות של ישראל ושל ישראלה, אך לא היוו יותר סכנה רגשית לשניהם.