יום אחד, רעדה האדמה והשתנתה המציאות. הוא אמר שנגמר ויצא מהבית. יום אחד, השתנו החיים, מזוגיות מושלמת, לזכוכית מנותצת. ללא יכולת להבין, ללא הכנה. נגמרו מבחינתו היחסים ומה עכשיו?
יום אחד את ניצבת מול דרמה שהכותרת שלה, איך יודעים שגבר רוצה להיפרד? את מוצאת את עצמך מוצפת ברגשות אשמה ובושה. אמנם הוא קם ואמר שנגמר לו, אבל למעשה נגמר לו ממי? למה? את נזכרת איך "דיברנו על הכל", הפגישה הקבועה בימי שלישי בערב. הוא דיבר על העבודה שלו ואת דיברת על העבודה שלך.
כל שלישי בערב דייט. רק שבשלישי האחרון הוא כבר לא דיבר על העבודה שלו ואת כבר נותרת ללא מילים. אולי בפעם הראשונה בחייך. "נגמר לי מהזוגיות שלנו, מצאתי דירה בקצה הרחוב, מרחק הליכה בשביל הילדים. מחר אני עובר. אל תדאגי, נישאר חברים והילדים לא ירגישו שום דבר. לא בגדתי ואין לי מישהי אחרת. פשוט נגמר בינינו" שילמת את החשבון, נותרת המומה וללא מילים.
ביקשת לישון בממ"ד, רצית להיות מוגנת ולו קצת, מהזכוכית המנותצת של הזוגיות. הוא הלך לישון בחדר השינה, אמר "בסדר, מה שתרצי". הלילה האחרון שלך איתו. את חשופה, פגועה, המומה וכואבת. מתבוננת בחושך שמכסה את הקירות, מנסה לנסח לעצמך משפט, אבל שום דבר לא מתנסח. רק שקט עכור של הלילה האחרון שלכם ביחד.
את נזכרת בשיר של מקס גת מור "שפיות זמנית" ובמיוחד בשורות:
זה הקיץ האחרון אתכם
עם הגשם הראשון אני אעלם
דמעות יזרמו במורד הרחובות
כמו עלה נושר ותקוות רחוקות
את מרגישה את העצבות שמחלחלת, את התדהמה שמחניקה את הגרון ומזמזמת את הפזמון:
אז תזכרו שהבטחתם לא לבכות
כי השמיים גדולים והדמעות קטנות
תעצמו את העיניים כל גשם ראשון
ותחשבו עלי
התעוררת בבהלה, את בממ"ד, שגרת הבוקר לפניך. הבגדים מהערב עדיין עליך ו"שחר של יום חדש לפנייך… "
מה יכול לסמן שהיחסים בסכנה?
התרחיש הדמיוני שתיארתי, יכול להיות מציאות בצורה זו או אחרת. היחסים הזוגיים מתנהלים לכאורה על מי מנוחות, אבל זרם תת קרקעי, שקט ולא מורגש זורם אצל אחד מבני הזוג. יש זוגות שהיחסים מושתתים על ריבים ויש זוגות שנזהרים כמו מאש ממריבות. ביניהם, קיים מגוון של דפוסי תקשורת זוגיים, על הרצף בין מריבות תמידיות, לבין הימנעות מהן.
אחד הכלים שיכולים לעזור לאתר זרמים תת קרקעיים, או במילים אחרות שינויים אצל בן/בת הזוג הוא לאבחן את סוג התקשורת ביניכם. נניח שאתם זוג נוהג ל"העביר" את רוב המחלוקות, חוץ ממה שקשור לילדים. שם, כמעט תמיד אתם מגיעים למריבות. אם לאט לאט אתם מפסיקים לריב סביב מה שקשור לילדים, זו יכולה להיות נורת אזהרה שמצביעה על שינוי ביחסים.
חשוב לי להדגיש, שיש שינויים שמצביעים על התקרבות ולא על התרחקות. מה שמשמעותי הוא, לזהות שיש שינוי בדפוסי התקשורת ביניכם, כי עם השינויים אפשר לעבוד. אם הצלחת לזהות שינוי בדפוסי התקשורת, זו הזדמנות מעולה, לברר מה משמעות השינוי.
הדרך לברר, היא באמצעות שיחה. אם יש בך מספיק אומץ להתמודד עם האמת. אם ביכולתך לגייס כוחות להסתכן, יוזמה של שיחה, היא כלי לבדיקה אם היחסים בסכנה. חשוב לפנות זמן ומקום שיהיה מוקדש לשיחה. כלי נוסף, הוא לדבר בגוף ראשון על עצמך. כך, תתאפשר אוירה שמאפשרת להקשיב.
אפשר להגיד: "שמתי לב שאנחנו תמיד רבים סביב דברים של הילדים ובחודש האחרון, הפסקנו לריב על בעיות עם הילדים. אני בכיוון?" אם לא תתקבל תשובה, אפשר לסמן שמתעוררת אצלך דאגה סביב היחסים, למשל: "יכול להיות שמשהו בינינו לא בסדר?" למעשה, הכלי של איתור שינוי דפוסי התקשורת ויוזמה של שיחה סביב השינוי, היא דוגמא אחת לכלים לאתר סימנים מקדימים לרצון לפרידה מצד בן/בת הזוג.
מערכת היחסים הזוגית היא עדינה, משתנה כל הזמן וזקוקה לתשומת לב ולתחזוקה כל הזמן. באופן טבעי, מערכת יחסים זוגית נתקלת בשחיקה ובחוסר תשומת לב של אחד, או של שני בני הזוג. מרכיב נוסף של כל מערכת יחסים הוא, שהיא מורכבת מלפחות שני בני אדם.
לכן, אחד הקשיים שמערכת יחסים מכילה בתוכה, הוא שכל צד יכול לסיים אותה, באופן חד צדדי. כניסה למערכת יחסים זוגית, דורשת לקיחת סיכון, שיום אחד הזוגיות תסתיים, בגלל רצון של הצד השני. יחד עם זאת, לא כל אמירה של בן/בת זוג על פרידה ופירוק המערכת, מביאה בהכרח לפירוק הזוגיות. ישנן הרבה אפשרויות בדרך, לנסות ולתקן את היחסים.