השפעות פסיכולוגיות של גירושין על ילדים

החלטה על פירוק המשפחה, כמובן אינה קלה. זוגות רבים נמנעים מנקיטת צעד זה, בגלל החשש מה יקרה לילדים. יחד עם זאת, בסופו של דבר כשמתקבלת החלטה לפרק את המשפחה, יש לקחת בחשבון את השפעת הגירושין על הילדים. אחד הנעלמים במשוואה לצורך קבלת ההכרעה, הוא מה תהיינה ההשלכות על הילדים. אין נוסחה בה ניתן להכניס נתונים ולקבל חיזוי מדויק וברור. יחד עם זאת, קיים ידע נרחב באקדמיה ואצל אנשי טיפול על מאפיינים שרוב אוכלוסיית הילדים להורים גרושים, תקפים לגביהם.

 מובן, כי מתעוררים פחדים ועולות חששות סביב גורלם של הילדים. יחד עם זאת, בסופו של דבר, הדרך בה תתבצע המשימה, יכולה להפחית את המחירים שהילדים עלולים לשלם. אסקור את המאפיינים העיקריים של מה שמקובל להיקרא "ילדי גירושים". אולי הכלי החשוב ביותר עבורך, הוא שככל שהאווירה ביניכם, ההורים תהיה טובה וככל שהיחסים יושתתו על אמון וגמישות, כך יהיו פחות נזקים פסיכולוגיים ורגשיים לילדים. בנוסף, ישנם כלים חיצוניים להקל על השינוי כמו קשר צמוד עם המסגרות החינוכיות, הנגשת טיפול לילדים במקרה הצורך והקשבה מתמדת לילדים.

מהו קונפליקט נאמנויות?

קונפליקט נאמנויות הוא אחד התוצרים הטבעיים של פירוק התא המשפחתי. ישנם מצבים רבים בהם הילדים דורשים מעצמם לבחור צד. לעיתים, במצבי קיצון הילדים נדרשים על ידי גורם חיצוני, לבחור צד. קונפליקט נאמנויות למעשה הוא אחד מהאתגרים הקשים הנוצר מהשפעת הגירושין על הילדים. דוגמא לקונפליקט נאמנויות שילד משיט על עצמו. בבית אחד, ההורה מקפיד מאוד על עשיית שיעורי הבית ובבית השני, יש גמישות רבה מאוד לעומת הבית הראשון.

בעולם הפנימי של הילד, קיים הייצוג הפסיכולוגי של כל הורה והיחסים עם כל הורה בפועל. מצד אחד, קשה להיות בבית בו צריך להכין שיעורי בית, אך כשהילד מגיע למסגרת החינוכית לאחר שהכין שיעורי בית, הוא מגיע רגוע ומסודר. לעומת זאת, בבית שאפשר לא להכין שיעורי בית, ההגעה למסגרת החינוכית מעלה אתגר כשהילד מגיע ללא שיעורי בית. בעולם הפנימי של הילד, קונפליקט הנאמנויות בין שתי הגישות הסותרות לכאורה, אינו פתיר עבורו. כשההורים היו ביחד, גם אם הם רבו, ההורים נתפסו כיחידה הורית אחת. בגירושין, הילד לא יודע למי להיות נאמן. אין לו סיכוי לפתור את הקונפליקט, אלא אם ההורים יגבשו בעצמם מסר אחיד וימשיכו את ההורות המשותפת גם בגירושין. אם לא, הוא יצטרך "לבחור" בין שתי אפשרויות שלא ניתן לבחור ביניהן.

דוגמא לקונפליקט נאמנויות המגיע בצורה חיצונית. ההורים לא מצליחים להשאיר את סוגיית המזונות ביניהם והמידע גולש לילדים. אמירה כמו "תגיד לאבא שאם את רוצה לקנות מתנה לחברה לבת המצווה, שישלם את המזונות קודם." כאן הילדה מקבלת מידע שהיא אינה אמורה להיות חשופה אליו ואין לה יכולת רגשית להתמודד מולו. אם היא תדבר עם אביה על המזונות, הוא יכעס על אמא שלה ואולי גם עליה. אם היא לא תגיד לו על המזונות, אמא שלה תכעס עליה כי זו הדרך שלה להתמודד עם המזונות כשהילדה משמשת אמצעי לכך. אם היא תימנע מהאמירה, היא תמצא את עצמה ללא מתנה כשיגיע מועד בת המצווה ואז היא תהיה חסרת אונים מול החברות שלה. כלומר, מה שהיא לא תעשה, היא תצא פגועה. אין לה שום מוצא מול הוריה. קונפליקט הנאמנויות הוא רעיל ולא יכול להיפתר על ידי הילדים עצמם.

איך הילדים עלולים לאבד את עולם הילדות והנעורים?

אחד המאפיינים סביב גירושים, הוא ערבוב עולם המבוגרים בעולם הילדים. בקלות רבה, מידע על סיבות הפרידה עלול להגיע לילדים ולמנוע מהם להיות עסוקים בעולם הילדים או הנעורים. אם הילדים חשופים לאמירות סביב בגידה של אחד ההורים, הילדים גם חשופים לעולם הבגידה. בעל כורחם הם נחשפים לעיסוק ביחסי המין של הוריהם, דבר שככל שהילדים צעירים יותר, כך הוא קשה יותר להבנה ולהתמודדות איתו. מה עולה בך, סביב האמירה שהילדים שלך עסוקים בחיי המין שלכם? הרי אם הם שומעים אמירה כמו "…אבל בגדת בי עם…" הסקרנות לגבי סיבת הפרידה תוביל אותם למידע מהי בגידה וגם להיחשף לחיי המין של אחד ההורים. בכל מקרה, היכולת להשתהות בעולם הילדות והנעורים, נמנעת מהם.

ילדים רבים נאלצים להתמודד עם נושאים שאינם אמורים להיות באחריותם. בסופו של דבר, העיסוק בסוגיות של עולם המבוגרים, מאלץ את הילדים להתבגר מהר מאוד, לקחת אחריות על תחומים שאינם שייכים להם ולמעשה לאבד את הילדות שלהם. אם ילד עסוק למשל על "אכיפת תשלומי המזונות", למעשה הוא נמצא בתפקיד של שופט בבית משפט לענייני משפחה. האמירה נשמעת חמורה, אך זהו למעשה מה שמוטל עליו. כמו בדוגמא שנתתי בקונפליקט נאמנויות. העיסוק בעולם המבוגרים עלול להוביל לחוסר יכולת להתרכז בלימודים וכתוצאה מכך להתדרדרות בהישגים. בנוסף, אין הלימה בין הדברים המטרידים את הילד, לעומת הטרדות השגרתיות של שאר הילדים, דבר שעלול לגרום לתחושות של חוסר מכנה משותף ולבדידות חברתית.

מהו מרכז החיים הטוב ביותר לילדים?

אחד הגורמים המרכזיים בחיי הילדים הוא קבוצת השווים. עד הגירושים, הילדים היו במסגרות בסביבת המגורים הטבעית. הם רכשו חברים באמצעות הקשרים החברתיים הן מהמסגרות החינוכיות, מהקשרים החברתיים של ההורים ומקשרי המשפחות. נאמר ששני ההורים החליטו להישאר להתגורר במרחק הליכה זה מזה, יש לשער שהמארג החברתי של הילדים לא ישתנה באופן קיצוני. אולם, אם יחסי ההורים יהיו בקונפליקט גבוה, תהיה השפעה, אמנם פחותה גם כשהמרחק קטן.

מה במקרים בהם אחד ההורים, משיקולים מציאותיים החליט להעתיק את מקום מגוריו למקום המרוחק מהמסגרות החינוכיות של הילדים? כאן נכנס גורם המרחק בין ההורים. מה שלא יהיה, הילדים יצטרכו להתמודד עם המעבר של אחד מההורים. יכול להיות מצב בו יוחלט על העתקת הילדים למסגרות חינוכיות ביישוב של ההורה שהעתיק את מקום מגוריו. אז, הילדים יצטרכו להתאקלם במסגרות חדשות, על כל הכרוך בכך. גם אם הם יישארו באותה המסגרת החינוכית, הם ייאלצו להתמודד עם חוסר חיי חברה ביישוב החדש של ההורה שהעתיק את מקום מגוריו. אלו אתגרים קשים ומורכבים, בעלי פוטנציאל להעלאת מתח, חרדה, חוסר אונים ועוד אצל הילדים.

מניתי מספר סוגיות מרכזיות, איתם יהיה עליך להתמודד סביב ההשפעות הפסיכולוגיות של הגירושין על הילדים. יש לשער שכל בעיה קיימת, כמו קשב וריכוז, בעיות חברתיות, בעיות משמעת ועוד, יקצינו סביב הגירושים. ככל ששיתוף הפעולה עם שותף ההורות שלך יהיה צמוד והמסרים לילדים יהיו עקביים, כך ייטב לילדיך. חשוב לשקול להעניק טיפול פסיכולוגי לילדים, מאחר והגירושים למעשה משאירים אותם בחוויה של חוסר אונים וחוסר שליטה על חייהם. מעבר לכך, גם לך, ההורה יש אפשרות ללכת להתייעץ עם המסגרות החינוכיות ולהתעדכן איך הילדים שלך מתפקדים בהן. אפשר גם לפנות לטיפול אישי סביב הגירושין והשלכות שלהם על ילדיך.