|
Getting your Trinity Audio player ready...
|
ביום אחד, השתנו החיים של כולנו. לא חשוב מהיכן בארץ ובאיזה גיל. משהו בסיסי התערער. פחד חדש או ישן, זר או מוכר השתלט.
אולי התממשו חלק מהפחדים הכי מצמיתים, אולי תחושת הביטחון צנחה וקרסה לה ואולי הפרספקטיבה השתנתה.
באותו היום, בימים ובשבועות הסמוכים, הרבה אנשים חוו פחד קיומי. אצל חלק מאיתנו הוא עדיין חי, קיים ובועט. רוב האוכלוסייה, חששה בתחילת המלחמה, מפלישה לבית הפרטי. הן מפלישה אנושית והן מנפילה של טילים, כטב"מים, רקטות ועוד. זו הייתה תחושה כלל ארצית.
הפחד שנוצר הוא בין השאר לחיים, לביטחון הגופני, למחסה, למזון, לרפואה ולבריאות הנפש. חשש עמוק מערעור יסודות הקיום, כפי שהם היו עד לאותו הרגע. עד לעיכול ולהבנה של מה התרחש.
עברה כבר שנה וכל יום קורה משהו חדש, עוצמתי ומטלטל. גם אם הוא קורה במרחקים, או שפיסת מידע פלשה לתודעה, יש לכך השפעה. יש ימים בהם מתרחשים מספר אירועים, חלקם מספרים על אובדנים קשים ביותר.
הנפש והגוף, צריכים לפתח עמידות לתנאים של טראומה מתמשכת ולתגובות פוסט-טראומטיות, גם אם הן לא בהכרח תגענה.
התמודדות עם מתח לאורך זמן
השלכות של מתח, פחד, חרדה וחוסר שינה הן רבות ומגוונות. אני רוצה להתייחס במאמר זה, לתקופה של מלחמת "חרבות ברזל" או בשמה העממי "השבעה באוקטובר". עברה כמעט שנה, בעת כתיבת הדברים. ניתן לראות, שבנקודה זו בזמן, אוגוסט 2024, אין סימן לסיום מצב המלחמה.
אני רוצה להתייחס לעובדה, שכמעט שנה, אין ביטחון אישי אצל רוב האנשים. האוכלוסייה מתמודדת עם ירידה בביטחון התעסוקתי והכלכלי. עסקים עצמאיים ומוסדיים סובלים מהאטה במשק, דבר שמשליך באופן מידי על הביטחון האישי והמשפחתי.
החשש מפני תרחיש של פגיעה בגוף, בנפש ובבית הפרטי היא מתמשכת. ללא אופק ברור ומובהק להחזרת הביטחון. יש אזורים בארץ שנפגעים באופן מתמיד, גם בישובים שלא פונו וסמוכים מאוד לזירות המלחמה. עובדה היא, שרוב האוכלוסייה מדווחת מידי פעם על חשש קונקרטי מפגיעה בעקבות התקפה על המדינה.
משפחות רבות, מתמודדות עם מצבי לחץ, חרדה ומתח שמתגברים, ככל שעובר הזמן וסיום המלחמה לא נראה באופק. יש לכך השלכות על כל דמות שמרכיבה את המשפחה. כל דמות משפיעה על השאר וגם מושפעת משאר הדמויות.
אנשים רבים מדווחים על ערעור באמונות הבסיסיות שהיו להם לפני השבעה באוקטובר. ערעור יכול להתבטא במישור האישי, המשפחתי, האידיאולוגי וגם במשמעות החיים.
לחיות עם חוסר יציבות לאורך זמן, גובה את המחירים שלה, ביחוד כשפחד, חרדה וחוסר אונים, מהווים את התשתית לתחושת חוסר היציבות.
מה אפשר לעשות?
אני מאמין, שחשוב להתייחס לשאלה באופן כללי ובעיקר באופן אישי. יכול להיות שהדבר הראשון שחשוב לעשות הוא, להסתכל על התקופה מתחילת המלחמה ברמה הכללית. גם אם לא נכון לך לדעת בפרטי פרטים מה קרה ומה מתרחש, חשוב לדעת את הדברים, בשביל להתמודד איתם.
אני סבור, שידע הוא לא רק כוח. הוא גם חלק מהנפש ומהעולם הרגשי. ידע יכול לעורר פחד ובאותה המידה להרגיע אותו. ידע יכול להניע טריגר לחרדה ובאותה המידה גם להפחית אותה. לכן, אני ממליץ להתייחס לידע ולמידע בזהירות, אבל גם כאפשרות להתמודדות.
תקופת המלחמה, מתאפיינת בשינויים מדיניים הן מחוץ למדינה והן בתוכה. לא חשוב מה ההשקפות הפוליטיות ומה הערכים והעמדות שלך, הם יושפעו ואולי גם ישתנו. מובן שיש לכך השפעה עליהם ואולי גם קריאת תיגר. חשוב לזהות ולחקור, מה קורה לך בעקבות שינויים אלה.
בנוסף, חשוב להתייחס ברמה האישית, לשאלות סביב הביטחון האישי שלך וגם של הקרובים אליך. מה התרחש אצלך, אצל בני המשפחה שלך, במקום העבודה ובקהילה? האם נאלצת להגר ממקום המגורים? אם לא, עד כמה יש לך תחושת ביטחון בבית ובסביבת המגורים?
שאלות אלה, יכולות לעזור לך להתמודד. חשוב להכיר במציאות, למפות אותה ולהיעזר בעובדות. כשהעולם הפיסי, הערכי והרוחני נמצא תחת מתקפה בלתי פוסקת, העובדות יכולות להיות נקודות אחיזה.
כשהרגשות סוערים, מאולחשים או אינם זמינים בכלל, יש לכך השלכות רבות. בסופו של דבר, רגשות, גם אם הם אינם נגישים, רוצים לבוא לידי ביטוי, בשביל לשרת אותך. גם אם הם קשים מנשוא, הם רוצים לעשות את העבודה שלהם.
חשוב לתת להם ביטוי ולקבל אותם, גם כשהם פוצעים ומייסרים. לרוב, אחר כך תגיע הקלה ויבואו רגשות חיוביים ונעימים. עצם היותנו במצב מתמשך של חוסר וודאות, ממשיך לייצר רגשות קשים ותחושות של פחד, חרדה וחוסר אונים.
אפשר לנסות ולתעד לעצמך, מה קרה לך בשבועות של תחילת המלחה ומה עברת מאז ועד עכשיו. חשוב להשתמש בעוגנים של עובדות. אפשר לנסות ולזכור תאריכים משמעותיים בהם קרה משהו, אולי חגים, ימי הולדת, זמני אבל ושמחות.
מה היו החששות והפחדים בתחילת המלחמה ועם מה צריך להתמודד עכשיו? אילו מענים קונקרטיים יש לך למשל ממ"ד, או מקלט בסביבה. מה הם מקורות התמיכה שלך ושל המשפחה? מה המצב הכלכלי ועד כמה הוא יציב?
מה עברו בני המשפחה מתחילת המלחמה? כיצד הם התמודדו? מה עזר לכל אחד מהם? אך את/ה ביחס לכל אחד מבני המשפחה הגרעינית והמורחבת?
יצירת תשתית עובדתית להיסטוריה הקרובה מתחילת המלחמה ועד היום, יכולה לעזור לך למפות את החששות, את הצרכים ומה יכול לעזור לך. בהתאם למיפוי הצרכים, יתאפשר לך לנסות ולברר מה הם המענים שיכולים לעזור לך.